Rebound- 23

15.5K 1.1K 240
                                    

״לאן היום?״ שאלתי כשנכנסתי למכוניתו של אור. תפסתי בפניו ונשקתי לשפתיו כמה פעמים קצרות.
לא ראיתי אותו כמה ימים, שנינו היינו עסוקים כל אחד בענייניו. הוא בענייני הכדורסל ואני בכתבה המסכמת עליו.

״היום סטייק,״ הוא אמר וטפח על בטנו, צחקתי והתמתחתי קדימה בכדי לתת לו עוד נשיקה קצרה על הלחי.
התגעגעתי אליו, כמה ימים קצרים בלעדיו הרגישו כמו עשרה ימים.

״את עוד תהרגי אותי עם הרגליים האלה שלך.״ אור לחץ את ירכי ועלה עם ידו למעלה. למזלי לבשתי ג׳ינס ולא איזו שמלה כך שהוא היה די מוגבל ולא יכל לדחוף את היד החמדנית שלו בין רגליי.
״אני ממש מקווה שלבשת את התחתונים שקניתי לך,״ הוא אמר והרגשתי את לחיי נשרפות ממבוכה.
חלק גדול מהמתנות של אור זה הלבשה תחתונה של מותגים ידועים ויקרים, אני חייבת לציין שלגבר שלי יש טעם ממש טוב בחזיות.

״היום בלילה תגלה.״ הנחתי את ידי על ידו והוא הבזיק לעברי חצי חיוך נערי.
שאר הנסיעה עברה בשקט, רק הרדיו פעל ואני לא הפסקתי להביט באור שהתרכז בנהיגה.
אני חייבת לציין שמאז שאנחנו ביחד הוא החל לנסוע באופן זהיר יותר כי הוא יודע שאם לא אני אתחיל להטיף לו כמה זה מסוכן ואני בטוחה שאין לו כוח לחפירות האימהיות שלי.

לאחר חצי שעה של נסיעה הגענו למסעדה מחוץ לעיר. אור יצא מהמכונית ואני אחריו. הוא חיכה לי ואני התקדמתי אליו, הוא כרך את ידו סביב מותני.

״בבקשה שאין פאפארצי,״ התחננתי בשקט כך שרק שנינו נשמע, לא שהיו סביבנו הרבה אנשים.
״הם עוד יגיעו לילי,״ הוא אמר ופלטתי אנחת יאוש.
״מקווה שיהיה לנו ערב שקט.״ נענדתי על קצות אצבעותיי ואור התכופף מעט בכדי שאוכל לנשק את לחיו. אור חייך והנחתי את ראשי על חזהו בעודנו מתקדמים למסעדה שאור בחר להערב.

הכל נהיה הרבה יותר רגוע אחרי שהבאזז התקשורתי עליי ועל אור פחת. יש פאפארצי, אבל לא מטורף כמו בימים הראשונים שלנו יחד.
״ערב טוב,״ המארחת אמרה בחיוך והובילה את שנינו למקום שלנו, התיישבנו במקומות שלנו היו טיפה מרוחקים משאר השולחנות במסעדה והתבוננו בתפריט.

״לאן הבאת אותי אור?״ שאלתי בבהלה והמשכתי להסתכל בתפריט היקר להחריד.
״פטה כבד בליווי ריבת עגבניות שרי ומלח גס,״ קראתי בקול והחטפתי מבט לאור שהרים את מבטו אליי וגיחך.

״חצילים שרופים בטאבון, מוגשים על מצע טחינה גולמית משובחת ועגבניות טריות מרוסקות,״ המשכתי להקריא וחיוכו של אור התרחב.
״זה לא הקטע שלך?״ הוא שאל והדתי בראשי באי נעימות.

״אורי זה, אני רוצה לאכול אוכל, לא מצעים,״ התלוננתי וסגרתי את התפריט. הנחתי אותו על השולחן ואור סגר את שלו.
״מה את מציעה?״ הוא שאל וחשבתי לרגע לאן נוכל ללכת.
״נכון המרכז המסחרי הישן?״ שאלתי והוא הנהן, ״יש שם שאוורמה מעולה,״ הוספתי וחיוכי התרחב. אור גיחך וקמנו שנינו מהכיסאות.

ReboundWhere stories live. Discover now