Rebound

Rebound-4

פרק 4- ים

כבר ממרחק יחסית גדול היה אפשר לשמוע את המוזיקה הרועשת שבקעה מביתו של אור. הבית שלו היה נראה כמו ארמון מהסרטים.
כשראיתי את כל האנשים הצטערתי לרגע שבאתי, בנות שהתלבשו כמו זונות, גברים חתיכים בערימות ונערה אחת חסרת ביטחון שמעדיפה להתכרבל במיטה, לשתות נס קפה ולראות ״חברים״.
״ווהו,״ מאיה צעקה, ״הולך להיות כיף,״ הוסיפה בהתרגשות וחנתה במגרש הענק שהיה שם.
״כיף חיים...״ מלמלתי בזלזול ופתחתי את הדלת, רוח נעימה של קיץ העיפה את שיערי וידי נשלחה אוטומטית בכדי לסדר אותו אל מאחורי אוזני.
הבטתי מסביב, הטראנסים רעשו וקרעו לי את עור התוף, הרצפה מעט רעדה והיו שם יותר מדי אנשים. אני לא טובה עם אנשים.
״את באה?״ מאיה שאלה והנהנתי.
נדחקנו שתינו בין כל האנשים, מאיה ישר גררה אותי אל עמדת המשקאות ודחפה לי וודקה תפוזים בטענ. שזה המשקה הכי אלגנטי שאישה יכולה לשתות. היא לא יודעת כמה אלגנטית אני כשאני מקיאה וודקה תפוזים.
מצאתי את עצמי מסתובבת לבד עם כוס מלאה בוודקה תפוזים בזמן שמאיה כבר מצאה את הסטוץ הלילי שלה. איך היא עושה את זה כל כך מהר?
לפעמים אני כל כך מקנאה בקלילות שלה, איך שהיא פתוחה עם אנשים, יודעת להתחיק גברים, לפלרטט איתם ולגרור אותם למיטה בזמן שאני לא יודעת להחליף אפילו מילה קטנה איתם מבלי להשתנק.
נעמדתי בצד והסתכלתי על כל האנשים השיכורים.
״הילי,״ שמעתי קול עמוק קורא לי והסתובבתי.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי מופתעת כשראיתי את אדם עם מישהי שידו כרוכה סביבה. הוא לחש לה משהו באוזן והיא הלכה.
היה כיף לראות פנים מוכרות בין כל ההמון הזה, תודה אלוהים.
״מה את עושה פה?״ הוא שאל ומשכתי בכתפיי.
״אור הזמין אותי,״ אמרתי בקלילות והוא נראה מופתע.
״לא סיפרת לי,״ ציין ומשכתי שוב בכתפיי כתמימה, ״לא חשבתי שזה משהו ראוי לציון,״ עניתי והוא לקח את הכוס מידי.
״מאיה דחפה לך את זה?״ שאל וצחקתי.
״בואי נלך להשיג לך מיץ ענבים,״ אמר בקלילות וכרך את ידו סביב כתפי, צחקתי והלכנו שנינו לעבר הבר שהיה בחוץ.
״היא ממש יפה הבחורה שהייתה איתך,״ צעקתי בכדי שיוכל לשמוע אותי מבעד למוזיקה מחרישת האוזניים.
״היא דפוקה אמיתית,״ ענה והברמנית הסתכלה עליו כמו אל מטורף כשביקש כוס של מיץ ענבים אבל בחוסר ברירה הגישה לו אחת כזו.
כשזה נגע לבחורות אדם אהב בלונדיניות עם עיניים כחולות, חכמות ושנונות כאלה שקשה למצוא בשוק אבל הוא הצליח והן נפלו לרגליו.
הוא היה גבוה, לא כמו אור מזרחי אבל מספיק כדי להתנשא מעליי במקצת, הוא לא השוויץ עם הכסף הרב שלו אבל לאדם זריהן היה יופי וחן וגם אופי מפיל, הוא היה מצחיק ומתחשב, הוא היה ג׳נטלמן אמיתי. אם הוא לא היה הידיד הכי טוב שלי הייתי רוצה שהוא יהיה הגבר שלי אבל כמו שאני רואה אותו בתור אחי ככה הוא רואה אותי בתור אחותו ואני שמחה שזה ככה.
״איך הגעת לפה?״ שאלתי בפעם האלף.
״סתם ידידה שהכרתי הזמינה אותי,״ הסביר והנהנתי בהבנה ושנייה לאחר מכן כיווצתי את מצחי.
״מי זו הידידה הזו?״ שאלתי ונעצתי את מרפקי בעדינות בבטנו המוצקה.
״עזבי זה סיפור ארוך,״ אמר בהפטרה ודחקתי בו, ״קארה לורן את מכירה?״ שאל ופערתי את ענניי.
״היא החברה של אור...״ מלמלתי והוא הנהן, ״וכמו שאני מכירה אותך...״ המשכתי למלמל בחוסר ביטחון והוא הנהן שוב.
פאק, הידיד הכי טוב שלי דפק את קארה.
״אתה לא רציני,״ אמרתי בזלזול והוא גיחך.
״שנינו היינו שיכורים,״ הסביר בהתנצלות, ״והיא שווה בטירוף,״ הוסיף ונשך את שפתו התחתונה.
״איכס דיי, דיי תפסיק,״ קראתי וסתמתי את פיו בעזרת שתי ידיי.
״סליחה באמת שאני אוהב נשים יפות וסקס, כדאי לך גם לנסות את זה מתישהו,״ הקניט אותי ונפנפתי בידי בזלזול.
״אני בסדר במצב שלי.״ לגמתי ממיץ הענבים וניסיתי להתחמק מהשיחה המביכה על חיי המין שלי, אלו שאין לי.
״את תמותי בתולה,״ קבע ונאנח.
״מה רע?״ שאלתי והוא דפק את כף ידו בפניו כמיואש ואני צחקתי.
״תפסיק לדבר על זה,״ דרשתי והורדתי את ידו מפניו.
״אני הולך לחפש בלונדיניות,״ הכריז, ״את תסתדרי?״ שאל בדאגה והנהנתי, הוא נשק ללחיי ונעלם אל תוך הבית הגדול.
כשהבטתי סביב ראיתי רק אנשים רוקדים עם אלכוהול ביד, מרחוק זיהיתי בריכה מלאה באנשים ובאופק נשמעו רחשי הגלים למרות המוזיקה הרועשת.
הים לא נראה רחוק כל כך אך מפתה מאוד, נעמדתי על רגליי והתחלתי להתקדם לכיוון החוף.
פתחתי את השער שהפריד בין הבית לבין החוף ודרכתי על החול החמים.
כל כך אהבתי את הים ולאור הזה יש אותו ליד הבית, זה הופך את הבית שלו רשמית לגן עדן.
התיישבתי שני מטרים לפני המים כך שהחול נעים ומעט לח, חיבקתי את רגליי לבטני והנחתי את ראשי על ברכיי.
הגלים נשברו והקצף הגיע לחוף, חלק מהגלים נגעו באצבעות כפות רגליי ודיגדגו אותי, צחקקתי ומשכתי אותן קרוב יותר לבטני.
״הים יפה בלילה, לא ככה?״ אור התיישב קרוב אליי והניח את ידו מאחורי גבי.
״כן... זה יפהפה,״ עניתי וחייכתי אל הים.
״אני אוהב לבוא לפה בקיץ,״ סיפר והבטתי בו.
אור היה לבוש בחולצה לבנה מכופתרת ומקופלת עד למרפקים, חלק מכפתוריה היו פתוחים וחשפו את החזה השזוף שלו, קעקוע הדרקון בצבץ והתאפקתי לא להעביר את ידי עליו, הוא לבש מכנס ברמודה בצבע קאמל ולהפתעתי היה יחף.
״לא חשבתי שתבואי,״ הוא שבר את השתיקה אך עיניו עדיין היו נעוצות בים.
״לא התכוונתי לבוא, אבל חברה שלי לחצה עליי,״ סיפרתי בכנות והוא גיחך.
״תודה לחברה שלך,״ אמר ולא בדיוק הבנתי למה התכוון, בחרתי להתעלם והתחלתי לשחק מעט בחול.
״אולי תכיר לי את חברה שלך?״ שאלתי בחיוך תמים והוא נשאר עם פרצוף רציני.
״היא עם מישהו אני לא רוצה להפריע,״ אמר וכיווצתי את מצחי באי הבנה. מה לעזאזל.
״גבר נמצא עם האישה שלך ואתה... לא רוצה להפריע?״ שאלתי מופתעת והוא הנהן.
״שמעת על יחסים פתוחים?״ שאל ואפילו לא נתן לי אפשרות להגיב, ״זה אומר שבאופן תיאורטי היא החברה שלי אבל טכנית, היא יכולה לשכב עם מישהו ואני יכול לשכב איתך וזה לא יזיז לקשר שלנו,״ הסביר ונשכתי את פנים הפה שלי במבוכה. רק עכשיו שמתי לב כמה הוא קרוב אליי וכמה קשה יהיה לי לא לטעום את השפתיים האלו.
״הו...״ אמרתי, זה כל מה שיכולתי לומר לפחות.
״ומה הוביל אותך ליחסים פתוחים?״ שאלתי והוא היסס. מי הוא שיסמוך על ילדה שהוא בקושי מכיר.
״אני לא אוהב לדבר על זה,״ אמר ברצינות והתכווצתי למשמע הטון הכועס.
״אתה לא חייב,״ עניתי בקול נעים. לא יכולתי להתאפק ושלחתי את ידי ללחיו, ״אבל אתה חייב להפסיק להיות זעוף כל הזמן.״ ליטפתי אותה והוא גיחך, לקחתי את ידי בחזרה אל חיקי. העור שלו... נעים כל כך.
״הייתה לי חברה, לפני שנתיים...״ החל לספר וישר נדרכתי, רציתי ללמוד עוד על אור מזרחי, ״אהבתי אותה, באמת שאהבתי,״ המשיך לספר והרגשתי את הכאב שבקולו, ״באחד הימים חזרתי הביתה, ותפסתי אותה במיטה,״ המשיך לספר והנחתי את ידי על פי כשאמר את שלוש המילים האחרונות. ״עם אישה,״ אמר לבסוף.
״פאק,״ לחשתי והוא הנהן, כאילו בכדי להמחיש שהסיפור שלו אמיתי, ״אני מצטערת בשבילך.״ הנחתי את ידי על כתפו והוא הזיז אותה בגסות.
״זה מאחוריי,״ אמר ברצינות. אי אפשר להאמין לו, במיוחד כשהקול הפגוע שלו לא תואם להבעת הפנים החתומה ועיניו העצובות נראות כאילו הן עומדות לדמוע. רציתי לחבק אותו.
״אז זה הפיתרון? נשים מבוגרות, יחסים פתוחים והתנתקות מהרגש?״ שאלתי כלא מבינה.
״יש לך משהו יותר טוב להציע?״ שאל והטה את ראשו לצד, מחכה לתשובתי.
״כן,״ עניתי בביטחון, ״תחפש מישהי שתתפוס את הלב שלך ולאט לאט תפתח בה אמון,״ אמרתי את הצעתי וכל מה שאור עשה היה לצחוק.
״חמודה,״ אמר מוקסם וליטף את לחיי בידו הגדולה, ״כל כך תמימה,״ הוסיף בהקנטה והעפתי את ידו למרות שרציתי שתישאר שם לעוד כל כך הרבה זמן.
הרוח התחזקה והעיפה את השמלה שלי מעלה, מיהרתי להוריד אותה חזרה למטה והרגשתי את חיוכו של אור מופנה אליי, מבלי שרציתי הסמקתי כמו מטומטמת.
״קר לך?״ שאל ונדתי בראשי. היה לי קר, אבל זה היה נסבל.
״אולי תספרי לי קצת עלייך?״ הוא שינה נושא ונדתי שוב בראשי.
״אין הרבה מה לדעת עליי, בת עשרים ושלוש, עובדת בחדשות הספורט, אוהבת לקרוא וזהו,״ אמרתי בקצרה.
״יש הרבה יותר מאחורי העיניים הכחולות האלה,״ הוא התעקש.
״אין תאמין לי, אני משעממת,״ מחיתי בחזרה.
״חסרת ביטחון, ביישנית, מסודרת, ילדה טובה, הולכת על בטוח ולא לוקחת סיכונים, מעגל חברים מצומצם, חייכנית, יפיפייה,״ אמר, כל דבר שאמר היה נכון לגבי הפרט האחרון, לגביו לא הייתי בטוחה.
״אתה יודע לקרוא אנשים טוב מזרחי,״ החמאתי לא והוא חייך חיוך חושך שיניים ויהיר בליווי קריצה צחקתי.
״את מרתקת,״ אמר ונחרתי בבוז.
״מה מרתק בי?״ שאלתי בלעג.
״את ההפך שלי,״ אמר בפשטות. זה נכון, כל כך נכון.
״אתה מלא בביטחון, ילד רע, לוקח סיכונים, יותר מדי חברים, זעפן ומכוער?״ מניתי את הדברים בצורה של שאלה והוא היה נראה די משועשע.
״את חושבת שאני מכוער?״ שאל מופתע ומשכתי בכתפיי.
אור היה האחרון שהתקרב למושג מכוער, הוא היה נראה כמו יצירת אומנות של מיכלאנג׳לו או משהו בכיוון.
״אני חושבת שאתה יודע מה אתה שווה ואתה לא צריך אותי בשביל לדעת את זה,״ התחמקתי באלגנטיות ושוב רוח קרירה העיפה שיערי על פניי. אור חייך, הוא בטוח ידע מה אני חושבת על המראה שלו.
״קצת קר את לא רוצה להיכנס לבית?״ שאל ונדתי בראשי.
״יותר מדי אנשים, יותר מדי שתייה, יותר מדי סיגריות,״ הסברתי וניקיתי את ידיי אחת בשנייה.
״מתבודדת, לא שותה, לא מעשנת,״ אמר והבטתי בו במבט כועס.
״אתה מוכן להפסיק להתנהג כאילו אתה מכיר אותי?״ שאלתי בעצבנות ועיניו ניצתו בשעשוע.
״טעיתי? את חברותית, שותה, מעשנת?״
שאל וחשתי במעט התגרות. העדפתי לא לענות כך שאם אני עונה או לא הוא יצא צודק. אני לא אוהבת את היהירות שלו, יותר מדי ביטחון בבן אדם אחד.
״תפסיק,״ דרשתי בקול שהיה אמור לצאת תקיף ומלא בביטחון אך בעצם יצא לי קול חלש ורועד.
״בסדר סליחה.״ הרים את ידיו בגובה הכתפיים, ״איך לא קר לך ככה? בואי לפה,״ הוא טפח על שטח החול הריק, קרוב אליו.
אין מצב שאני מתקרבת אליו, יש לו חברה ואני שונאת אותו, בסך הכל רציתי קצת שקט והוא בא ומתחיל לעצבן אותי.
״תפסיקי לחשוב כל כך הרבה ובואי,״ הפציר בי. כאילו עמוד השידרה שלי נעלם התקרבתי אליו, הוא כרך את זרועו הגדולה סביב כתפי והנחתי את ראשי על חזהו, זה היה ממש נעים.
״כל כך נורא?״ שאל בגיחוך ונדתי בראשי.
״אתה יכול להוריד את המסכות לרגע בשבילי?״ שאלתי וכבר הכנתי את עצמי לתשובה עוקצנית ומלאה בציניות.
״כן,״ אמר בפשטות והופתעתי.
״כשחזרתי מהראיון שלנו, פתחתי את המחשב שלי והוא נדלק על תמונה שלך,״ סיפרתי, ״התמונה שאתה יוצא ממועדון עם עיניים אדומות,״ הוספתי והרגשתי אותו מתקשח. הוא כבר ידע את השאלה שלי וגם את התשובה.
״זה היה גראס,״ התוודה.
״חשבתי שאתה שחקן ואסור לך,״ מעט התגריתי בו על התשובה שענה לי בבית הקפה.
״רציתי רק שעה אחת של שקט,״ הסביר כאילו הוא בחקירת משטרה.
״יכולת לבוא לכאן, לים, עם בקבוק בירה יש כאן טונות של שקט,״ הצעתי והוא נד בראשו.
״זה לא אותו הדבר, בחיי, הרגשתי שאני יכול לעוף,״ סיפר וצחקתי, גם הוא צחק בקטנה ועיניו היפות התכווצו.
״מה עוד נותן לך שקט?״ שאלתי והנחתי את ירכי על שלו.
״לא יודע... כדורסל, משפחה, השיחה הזו איתך,״ אמר והלב שלי החסיר פעימה.
״אז אם אתה צריך שקט אתה ידוע לאן לפנות,״ עניתי בחיוך הכי מתוק ותמים שיכולתי לגייס.
פניו של אור התרצנו והוא הזיז אותי מעליו. מה עשיתי לא בסדר שגם אותו אני דוחה?
״אתה חוזר למסיבה?״ שאלתי בחשש. לפתע לא רציתי שיעזוב.
״לא, אני הולך להביא שמיכות, לי ולך יש עוד לילה ארוך להעביר ביחד.״
--

היי בננות... מקווה שתאהבו את הפרק.
אני לא רוצה להשמע מגעילה ואני באמת אסירת תודה אני לא אשקר לכן קצת התאכזבתי מהקצב של הדירוגים כי בסיפורים הקודמים הגעתם למטרות כבר בפרקים הראשונים תוך כמה שעות ועכשיו לקח לכן כמה ימים... אבל אם זה הקצב אז מה אני אעשה זה תלוי רק בכן...
200 דירוגים 70 תגובות וממשיכה.
שיהיה חג שמח ואל תשכחו להזמין אותי לסוכה שלכן יאנוכיות...❤️