THE WAY

פרק 13

הורדתי את סקרלט בביתה ונסעתי לעבודה. גם כשהגעתי למשרד צלמים וכתבים הטרידו את מנוחתי. הם שאלו שאלות רבות, העדפתי לא לענות על כלום. נכנסתי למשרד שלי ישירות והתיישבתי בכיסא מול הלפטופ וחיכיתי שדיוויד יכנס. "בוקר טוב, תומס. יש לך פגישה שתכיר בה את המזכירה החדשה. הפגישה נערכת עוד 10 דקות. אתה מעדיף שהיא תהיה פה במשרד או בחדר הישיבות?" שאל. "בוקר טוב גם לך. אני מעדיף במשרד."הוא הינהן. "איך אתה מרגיש? כל הצלמים האלה והרעש סביבכם בטח ממש מעצבנים." גנחתי בעצבים. "מאוד מעצבנים. היא באה אלי בערב, אני מקווה שעד אז ימאס להם. אני לא מגה סלב או סופרסטאר. הם מתעסקים בזה בגלל שהיא באה ממשפחה עשירה, אתה יודע," הוא הינהן. "ובגלל הכסף והמעמד שלי ושל המשרד. אז אני לא רוצה פאשלות בזמן הקרוב בכלל, אני אהיה בכותרות, משמע גם המשרד." אמרתי בהחלטיות. "אמא שלך דיברה איתי היום. אח שלך הצעיר בא לבקר. היא אמרה שהוא צריך את העזרה שלך בעיניין מסוים." הינהנתי. בזמן עד הפגישה שלי עם המזכירה החדשה התלבטתי. אני חושב לקחת צעד קדימה עם סקרלט. אנחנו עושים את כל הדברים שזוגות עושים אבל מהססים לקחת צעד קדימה. זה כאילו אני מפחד מדחייה אבל אני יודע שזה לא יקרה. אני יודע שהיא נמשכת אלי, כי איך אפשר שלא?! בכלל המטרה של הקשר שלנו מההתחלה הייתה לפתות אותה, אני רואה שאני גם מתקדם עם זה טוב.
כשסיימתי את הפגישה עם המזכירה החדשה שלחתי לסקרלט הודעה.
תומס:איך היום שלך?
איזה הודעה צולעת...
סקרלט:יש יותר טובים.
חיוך מר נח על פני.
תומס:אני נאלץ להסכים איתך.
דמיינתי אותה מחייכת.
דיוויד נכנס למשרד שלי בליווי של אמא שלי. "אמא?" קמתי מהכיסא שלי וניגשתי לכיוונה. "אני אשאיר אתכם לבד." אמר דיוויד ויצא. "אמא הכל בסדר?" היא התיישבה בכיסא ושתקה. בלעתי את הרוק שלי בכבדות. "תומס, הכל בסדר?" הרמתי גבה. היא רצינית? היא באה לפה בשביל לשאול אם אני בסדר? "כן, למה?" היא הוציאה מגזינים מהתיק שלה. נגלו לעיני הכתבות והתמונות שלי ושל סקרלט. "באתי בשביל לוודא שהכל בסדר. שאתה בסדר, שהיא בסדר, שהכל בסדר. דברים שעירערו אותך אף פעם לא התקבלו בברכה ואני יכולה להרגיש שהיא מערערת אותך. שמשהו קורה ואתה לא יכול לשלוט בזה." היא אמרה את כל מה שהייתי צריך לשמוע כדי שהאסימון יפול. אני רוצה אותה. העברתי את ידי בשיערי ונאנחתי. "היא גורמת לי ל... להרגיש יותר טוב. הייתי חוזר לבית ריק ועכשיו יש לי מישהי שחולקת איתי את השיעמום," אמא שלי חייכה ואני המשכתי לדבר. "היא גורמת לי להשתגע. היא מטריפה, אמא." היא ציחקקה. "כנראה שהייתי צריך שמישהו יפקח לי את העיניים כדי שאבין." היא חייכה אלי בחום. "לוקאס אחיך יבוא היום לבקר אותך. לפי מה שהבנתי, הוא ואשתו בריב רציני. הם שוקלים לפרק את החבילה." פערתי את פי ועיניי. "מה??? הם היו כל כך מאוהבים וכל זה, מה קרה פתאום?" היא נאנחה ומשכה בכתפיה. "תפייס אותם, תומי. אני עדיין רואה כמה הוא אוהב אותה. לוקאס וטריש עדיין מאוהבים, פשוט מישהו צריך להזכיר להם. תעשה את זה, בן שלי. תעשה מעשה טוב." הינהנתי. "ברור אמא! אין פה שאלה בכלל!" היא חייכה אלי בהקרת תודה. "אני אוהבת אותך." אמרה ועינייה נצצו והיא הביטה בי בהקרת תודה. "גם אני אוהב אותך." אמרתי בחמימות.