פרק 17

9.2K 500 111
                                    

***אזהרה***
הפרק הבא יכיל תכנים מיניים והרבה קיטש אז אני מזהירה מראש. אבל לא סתם יש הרבה קיטש.
פרק 17:
אני בדרך לביתה של סקרלט. היום אנחנו נוסעים ללונדון. מוזיקה התנגנה ברכב ותופפתי על ההגה בזמן שאני מזמזם את מילות השיר. סוף השבוע הזה עומד להיות מדהים. חוץ מזה שסקרלט כבר לא במחזור אז אני בונה על זה... כשאני עוצר מתחת לבניין שלה אני מתקשר אליה.
היי, יפיופה. אני מחכה לך למטה. את מוכנה?
אני שואל עם חיוך מרוח על הפנים. אני כבר יורדת.
היא אומרת וההתרגשות ברורה בקולה.
את צריכה עזרה עם התיקים?
אני מעביר את ידי בשיערי.
לא, זה בסדר. אני כבר יורדת.
ובזה היא מסיימת את השיחה.
אני מחכה כמה דקות ולבסוף היא מופיעה. אני יוצא מהרכב עם חיוך ענק על הפרצוף והידיים בכיסים. היא מחייכת אלי בהתרגשות. "היי," היא אומרת בקול חלוש. אני מחבק אותה ושותל נשיקה על שפתיה. אני מתנתק ממנה בחיוך ולוקח את המזוודה שלה ומניח אותה בתא המטען. היא נכנסת לאוטו ואני מיד אחריה. "רציתי לפתוח לך את הדלת." אני אומר מאוכזב מעט בזמן שאנחנו נוסעים לשדה התעופה. היא מחייכת אלי בחום "מכיוון שאת כבר לא במחזור, החלטתי לעשות לנו תוכניות נוספות." אני מחייך בממזריות. היא מצחקקת. "אני בטוחה שאני יאהב  את התוכניות החדשות האלה." היא אומרת. אני מניח את ידי על ירכה ומלטף אותה. "מה עשית לי?" אני ממלמל לעצמי. "מה?" היא שואלת בגלל שלא שמעה. "מה?" אני אומר ומקווה שלא שמעה. היא סורקת את פני לרגע ונרגעת מעט. "החופשה הזאת תהיה חלומית." היא אומרת עם מבט חולמני על פניה. אני מחזיק לה את היד. "יהיה לנו מדהים ביחד. עכשיו, די עם הקיטש. שמת לב לאיזה זוג הפכנו?" היא צוחקת. "איכס, אנחנו שני מגעילים. אני הולכת לחפש את האסלה הקרובה כדי להקיא." היא אומרת ומעוותת את פניה בגועל מדומה. אני צוחק. "בא לך נאכל משהו בשדה התעופה? אני מת מרעב." אני אומר. "מה שבא לך." אומרת ומושכת בכתפיה. אני מהנהן. אנחנו ממשיכים לדבר כל הדרך לשדה. לא הפסקנו לדבר שנייה אחת. יש פעמים שאני חושב שבחיים לא יגמרו לי הנושאים לדבר איתה עליהם. תמיד יהיה לי מה לומר לה. אני יודע שיהיו פעמים שאנחנו נוכל לשבת ולדבר כל הלילה. בשדה אנחנו אוכלים המבורגר ואני נכנס איתה לדיוטי פרי. היא קונה איפור, שוקולד, בושם ודברים כאלה... גם אני קניתי לי כמה דברים. כשאנחנו מגיעים לקופה היא באה לשלם אבל אני מיד מסרב. "שוב את מנסה להעליב אותי? אני משלם ופה נגמר הסיפור. אני רוצה לפנק אותך. החופשה הזאת הייתה רעיון שלי ואני אשלם עליה." היא מחייכת בביישנות. "אתה חייב להפסיק להיות כזה מדהים." היא אומרת במעט תסכול. אני צוחק ונתן לקופאית את הכרטיס האשראי שלי. אנחנו יוצאים מהדיוטי פרי עם חיוך. "גם אם החופשה לא הייתה רעיון שלי, עדיין הייתי משלם." היא צוחקת ומנידה בראשה. "שתהיה בריא..." אני כורך את ידי סביב מותניה ואנחנו הולכים לחכות לטיסה. במטוס סקרלט מתעייפת בשלב מסוים ונרדמת על הכתף שלי. אני מחבק אותה ומשעין אותה עלי בתנוחה נוחה. הריח שלה חודר לאפי ואני לא יכול שלא להסניף אותה. כשאני מביט בה אני מבין שאהבה משנה אנשים. האהבה משנה אותי. לא חשבתי שאני אעבור דרך כזאת. הדרך שאני והיא עוברים עושה לי טוב. אני משתנה לטובה. אני כבר לא מביט על בחורות אחרות בכלל. אני לא משתכר עד איבוד הכרה. מתוך שינה סקרלט כורכת את ידיה סביבי וגורמת לי לחייך. בשלב מסוים נימנמתי מעט ואז אמרו לנו לחגור חגורות כי נוחתים. אני מעיר את סקרלט בשקט ואומר לה לחגור כי נוחתים. היא חוגרת ומשפשפת את עינייה המנומנמות. עינייה מעט אדומות ומזוגגות. "אנחנו בארץ אחרת." היא אומרת בהתרגשות ומביטה מבעד לחלון. אני מוכן לתת כל כך הרבה כדי שההבעה הזאת והחיוך ישארו על פניה. הידיעה שהיא שמחה כל כך בגללי גורמת לחיוך דומה לשלב להימתח על פני. הנחיתה עברה בשלום אנחנו לוקחים את התיקים שלנו ונוסעים במונית לבית המלון. "לונדון נראית מדהימה." היא אומרת כמו ילד קטן שקיבל את הסוכרייה שלו. זה עושה לי כל כך טוב על הלב שאני גורם לה לאושר. אני מחזיק לה את היד והיא מביטה בעיניי. אני חושב שאני רואה אהבה משתקפת ממבטה אך מעדיף לא להשלות את עצמי. אבל למרות הכל זאת בהחלט משאלת לב שהאהבה שלי תהיה הדדית. במלון אנחנו עושים תחרות מהמעלית לחדר. ממש ילדים קטנים אנחנו... "זה לא פייר! אני סוחב תיקים." היא צוחקת וקופצת על המיטה. "החיים לא פיירים." היא מוציאה לי לשון בהתגרות. אני מניח את התיקים. "כדאי לך לברוח. עכשיו אני בלי תיקים." אני אומר בממזריות. היא צוחקת ומתחילה לרוץ בחדר בזמן שאני רודף אחריה. כמובן שבלי מאמץ אני תופס אותה מאחור ומפיל אותה על המיטה. שנינו צוחקים עד שאנחנו כמעט לא יכולים לנשום. כשאנחנו מתאוששים מהצחוק אנחנו מבינים כמה קרובים אנחנו אחד לשני. לפתע התשוקה בחדר מורגשת  ואני מביט בעינייה. הנשימה של שנינו הופכת לכבדה ואני רוכן לפיה בנשיקה. אני מסדר את שנינו בתנוחה נוחה על המיטה וממשיך במלאכתי. אני מפזר נשיקות קטנות לאורך צוורה וגולש עם השביל של הנשיקות שלי לכיוון החזה שלה. היא נאנחת בשקט. אני מפרש את זה בתור אישור להמשיך. ידיי אוחזות בחולצה שלה ומעיפות אותה. חזיית התחרה שלה נגלית אלי ומבטי משקף את ההערכה כלפיה. איך זכיתי במישהי מדהימה כמוה? אני ממשיך לרדת עם הנשיקות שלי עד לבטן שלה ומרגיש איך הגוף שלי מגיב למגע עורה על עורי. אני מפשיט אותה מהמכנס ומעיף את תחתוני התחרה השחורות שלה. אני חייב לציין שההלבשה התחתונה שלה כמעט גרמה לי לאבד שליטה. אם הייתי רואה אותה ככה קודם לא הייתי מתאפק. היא עוזרת לי להוריד את החולצה ואני מרגיש את אצבעותיה מטיילות על שרירי בטני וחזי. אני מקלף את בגדיי במהירות כאילו איני מסוגל לסבול את הנוכחות שלהם בנינו. כששנינו עירומים אני מפשק את רגליה לאט ומתמקם בין רגליה. אני גוהר מעליה ומנשק את שפתיה נשיקה רכה ומתוקה שמתעמקת ותוך כדי אני חודר לתוכה. שנינו נאנקים לתוך הנשיקה. "כל כך התגעגעתי להרגשה הזאת," אני לוחש ונותן לידיי לטייל על כל הגוף שלה. סקרלט כמעט ולא יכולה להישאר רגע אחד בשקט. היא נושכת את שפתה התחתונה ומנסה להיות שקטה. כשהיא סוגרת את עינייה לזמן קצר ואז פוקחת אותן אני מהופנט. הן מעורפלות ומביטות בי בחולמנות. אני נותן לעצמי להישאר בשליטה כי אני חייב. אם אני אאבד שליטה. אני רוצה שפעם אחת זה יהיה מיוחד. שתמיד תזכור את זה. כשאני מגביר את הקצב אני מביא את שנינו לקצה. סקרלט שורטטת את גבי בזמן שהיא לוחשת את שמי ואני מרגיש את הבל פיה על אוזני. וכשאני מרגיש שאני בא עח סיפוק, אנחה שקטה נפלטת מפי. שנינו מתנשפים בכבדות ומעט זיעה מופיעה על העור שלנו. היא מחייכת אלי חיוך שבע ומרוצה. אני מנשק את שפתיה קלות וקם לזרוק את הקונדום. כשאני חוזר אני צונח על המיטה ומכסה את שנינו בשמיכה. אני מקרב אותה אלי ומניח את ראשה על חזי בזמן שאנחני מחבק אותה ומלטף את גבה בתנועות מעגליות. "את מדהימה." היא נאנחת. "בהחלט יכולה לומר את אותו הדבר עלייך." היא ממלמלת בקול חלוש. "הסירי דאגה מליבך, מצפים לנו לילות רבים וארוכים מלאים בזה." אני אומר בחיוך. "בואי ננמנם מעט ואז נאכל." היא מהנהנת ושנינו שוקעים לשינה.

אני פוקח את עיניי ושם לב שיש משהו שנשען עלי. אני ממקד את מבטי ורואה שזאת סקרלט. אני מחייך ומתמתח מה שגורם לה להתעורר. אז היא מתמתחת גם כן. החיוך המאושר לא נעלם כלל מפניה. "רעבה?" היא מהנהנת. "מאוד." אני צוחק. "מה דעתך שנלך לאכול במסעדה? בדרך לכאן ראיתי מסעדה." היא מהמהמת. "זורם לי הכל." אנחנו קמים והולכים לחדר האמבטיה. אנחנו מתקלחים ביחד -רק מתקלחים- ואז יוצאים מהמקלחת ומתחילים להתארגן. כמובן שסיימתי להתארגן לפני סקרלט, אבל לא הייתה לי בעיה לחכות שהיא תסיים. בזמן הזה התעסקתי עם הטלפון הנייד שלי. לבסוף היא הכריזה, "סיימתי." אני מרים את מבטי ומביט בה. היא לבשה ג'ינס כהה, מגפיים שחורות קצרות עם עקב, סוודר בצבע קרם שעליו השתלשלה שרשרת גדולה עם אבני חן בצבע אדום וג'קט שחור. האיפור שלה והשיער היו מתקותקים והריח שלה חדר לאפי למרות המרחק שחוצץ בינינו. אני מתרומם וצועד לעברה בשקט. היא סורקת את פני אך נרגעת כשהיא רואה שאני בא לנשק אותה. אני חופן את פניה בידי ומנשק אותה בשקיקה. לבסוף אני מתנתק ממנה ומחזיק לה את היד בזמן שאני מושך אותה מחוץ לחדר. הארנק נמצא בכיס של המכנס שלי. אני לובש ג'ינס כהה, נעליי עור יקרות של גוצ'י, סוודר פולו בצבע לבן ומעליו ג'קט עור שחור. היא לוקחת איתה את התיק שלה והטלפון ואנחנו יוצאים. במסעדה אנחנו מתיישבים ומזמינים אוכל. אני הזמנתי לשנינו סטייק. נהננו מאוד במסעדה ולבסוף יצאנו לטייל ברחובות לונדון. הכנסתי את הידיים שלי לכיסים וחשבתי מאיפה להתחיל. אז בזמן שהלכנו לנו וטיילנו ברחובות לונדון החלטתי להתוודות. "רציתח להגיד לך את זה, אבל אני לא מוצא את המילים המדוייקות למה שאני מרגיש. אז אני פשוט אדבר מהלב. יצא לי לחשוב על זה המון, והבנתי את זה לא מזמן אבל עם הזמן זה רק מתעצם. קשה לי לשמור את זה בפנים ואני מרגיש צורך כמעט נואש לומר לך את זה." אני מביט בה בזמן שאנחנו עומדים על המדרכה מול נהר התמזה. סקרלט עומדת על קצה המדרכה. "אני פשוט לא יכול להסביר את זה במילים. החופשה הזאת גם גרמה לי להבין כמה אני מכור אלייך. כמה אני לא יכול בלעדייך. כשהכרנו לא חשבתי שאני אפול חזק ומהר, אבל עובדה שזה קרה. את גורמת לי להרגיש דברים שמעולם לא חוויתי. דברים שאף אישה מעולם לא גרמה לי ואני יודע שאין עוד אחת שתגרום לי להרגיש ככה." היא מביטה בי במבט עמוק. אני לוקח נשימה עמוקה. "סקרלט, אני רוצה להגיד לך שאני-" בום! אני מביט קדימה עם הבעה המומה על פני. ואני פשוט לא מאמין למתרחש מול עיניי.
***
מה קרה לדעתכם? תפציצו בתגובות ובהצבעות כדי לדעת;)
המטרה לפרק 130 הצבעות ו50 תגובות
לכו על זה פיפולללל
אוהבת את כולםםם

THE WAYWhere stories live. Discover now