אני אוהבת אותכן. ככ.
מטרות לפרק
50 הצבעות
30 תגובות
אני הולכת במסדרון בית הספר כמו זומבי. הבעת פניי אדישה ואני לא מניעה עפעף לעבר אף אחד. אני פונה ללוקר לוקחת את ספרי המתמטיקה שלי מתקדמת לכיתת המתמטיקה א', התחושה שאני מרגישה כלפי עצמי זה גועל, שוהם חילל אותי. הוא נגע ונכנס למקומות שאף איש לא ראה ונגע מעולם. אני לא מפסיקה לחשוב על המשפט שאמר ברגע שיצא מתוכי 'אני מחכה לעוד כאלה' רפלקס ההקאה מתשולל והקיא עולה בגרוני ונשפך על רצפת כיתת המתמטיקה, ילדי המגמה רצים אל מחוץ לכיתה משאירים אותי לשחות בקיא של עצמי "אבישג" ניצן מתיישב על ידי מגיש לי נייר, אני לא מעזה להסתכל עליו, שלא יראה את הדמעות שחשבתי שנגמרו כבר אתמול "למה באת היום? גם אתמול הקאת" ניצן מלטף את גבי בניחום והייבובים יוצאים מפי בשורות "צא" הקול הקר הצרוד והעמוק שלו מדבר "אני נשבע לך שעוד פגיעה אחת בה ואתה גופה" ניצן מסנן דוחף אותו על הקיר יוצא מן הכיתה "מה הוא עשה לך" אביאל מתיישב על ידיי "הוא ליטף אותך? מיששש אותך?" אביאל מרים אותי מהרצפה מלאת הקיא "זה מה שאני חושב שהוא עשה?" אביאל מסנן עצבני ואני נושכת את שפתי התחתונה בחוזקה "הוא אנס אותך?" אביאל אומר בשקט מחזיק בכתפי, אני מהנהנת בבכי "קחי" הוא מגיש לי את חולצתו "שלך מלאה בקיא אבישג נו" הוא אומר מתחיל להתעצבן ואני צופה בו במבט מייסר "שיט אני יוצא רק אל תיבהלי" הוא מבין את המבט חסר האונים ששידרתי לעיניו יוצא מן כיתת המתמטיקה, אני מחליפה את החולצה במהירות אוספת את שערי לפקעת מבולגנת יוצאת לעברו דומעת "תפסיקי רק לבכות" הוא מחבק אותי אליו מנשק את ראשי "אני יהרוג אותו" אביאל מסנן מחבק אותי הולך איתי לעבר החצר, ילדים מסתכלים עלינו בנעיצת מבט שונאת, במיוחד הבנות כולן יודעות שאביאל לוי לא של אחת. שהגענו לשוהם אביאל רץ מכה את פניו באגרוף, אני שמה את ידי על פי נותת לדמעות להתחזק ולזלוג על חולצתו של אביאל "מה הוא עושה? אבישג?" ניצן נעמד לידיי מושך אותי לחיבוק, אני לא מצליחה להוציא מילה מהפה, אני קפואה צופה באחים לוי הולכים מכות שאני נמצאת בין ידיו של ניצן והכאב בין רגלי נמשך ומזכיר לי שאני מחוללת, מחוללת בידיי שוהם לוי.
