ממליצה בחום על הסיפור My Hero❤ הוא עלה לפני חצי שעה בערך לפרופיל שלי❤
מטרות לפרק:
80 הצבעות
40 תגובות
"זדיין מפה" עידו מסנן לעבר אביאל שעמד נינוח נשען על הקיר לידנו "אם היה פה איזה כוסית אח הייתי עושה אותה על הספסל אפילו אבל כולן פה מכוערות" הוא נועץ את מבטו בעיניי וזה מרגיש כאילו חמישים חצים נורים אל הלב שלי אחד אחרי השני דוקרים אותו יותר ויותר. "סע מפה!!" עידו צורח עצבני ודמעה זולגת על לחיי למרות שנשבעתי שאני לא אבכה בגללו יותר, מבטו של אביאל התרכך והוא צפה בעיניי ביסור "לך" אני משחילה מילה בודדת מבעד לשפתיי הרועדות "שמעת מה היא אמרה! לך עכשיו!" עידו צורח מחבק אותי מחוזקה ואביאל הולך מהמקום בעצבים "הוא אדיוט" עידו אומר, ספר לי משהו שאני לא יודעת.
"אני מצטער בבקשה תפתחי לי את הדלת" אביאל עומד מצידה השני של דלת החדר ואני מנסה בכל כוחי לעצור את הרגליים שלי מללכת אליו אבל הלב יותר חזק והמנעול נפתח, בשניות אני נמצאת בין ידיו הגדולות והחמות שהוא מלטף אותה ומנשק את ראשי "אני כל כך מצטער זה הסיבה שלא רציתי שתקומי ממני הן באות אליי נמרחות עליי נוגעות בי ואני לא שולט בעצמי" הוא אומר מתיישב על המיטה מושך אותי לשבת עליו "אני אוהב אותך" הוא אומר ואני עוצמת את עיניי לא נופלת למילותיו "אני אוהב אותך אבישג לוי" ראשי מסתובב במהירות ושפתיי נפגשות עם של אביאל בחוזקה ואביאל לא משחרר אפילו לשניה "אל תעזבי אותי" הוא אומר בשקט ודמעה מתגלגלת במורד לחיו, אני מביטה בו בהפתעה, שהוא שבר את היד הוא לא בכה, חבר שלו מת הוא לא בכה, אבא שלו הכה אותו הוא לא בכה ,ואני גרמתי לו לבכות?. אני מוכה במהרה את הדמעה שירדה על לחיו מנשקת את שפתיו בחום ,אני חייבת להפסיק להתכחש לא משנה מה הוא יעשה ומה יקרה אני כלואה בצרה הזאת שנקראת אביאל לוי.
