אל תראו אותי ככה. יש לי חיים:( לא מעניינים אבל חיים. ואני משתדלת לכתוב כמה שיותר מהר. אבל או שיוצא לי כתיבה גרוע, או שיוצא לי רעיון משעמם. אז אני באמת מנסה.. הפרק לא יצא כל כך טוב.. נ.ב אני אוהבת תתמונה הזאת
מטרות לפרק:
108 הצבעות
38 תגובות
"אבישג דנינו ודנה דיין אתן מפריעות ביום הראשון ללימודים!" רונית נוזפת בי ובדנה ואני מגלגלת את עיניי, מורה במחזור
"בוקר טוב יא'6 אתם חוויתם יחדיו בלי תלמידים חדשים שיתווספו לאחווה שלכם אך השנה יתווסף אלייך תלמיד חדש אחד בלבד," המנהל אומר מסתכל על כל אחד מאיתנו "גיא אשר" הוא מכניס את הילד בעל העיניים האפורות השיער השחור והפרצוף האדיש שהעביר את מבטו על כל התלמידים
"גיא אתה מוזמן לשבת מאחורי דנה ואבישג, הרימו את ידכם בנות" רונית אומרת ואני מרימה את ידי בחוסר עניין
"מותר לעשן פה?" גיא שואל אותנו ודנה מסתובבת אליו בחיוך
"רק בחלק אחד, ניקח אותך אליו עם תרצה" היא מחייכת חיוך תמים לעברו וזוית פיו עולה מעט
"שחרר חבר היא תפוסה" אני מסננת מסתובבת חזרה לשולחני
"ואת? את תפוסה?" הוא שואל ואני בולעת את רוקי
"היא רווקה, אבל היא שלי" דנה מנשקת את לחיי
"דנה אבישג וגיא התרצו לשתף את הכיתה במשהו?" רונית נועצת בעיניי מבט חמור
"שאת זונה" אני מסנננת בעצבים בשקט
"אבישג דנינו, תצאי מכיתתי. את הינך תשארי בכיתה זאת יותר " רונית אומרת ואני מגלגלת את עיניי מכניסה את ציודי לתיק
"את לא יכולה לעשות את זה!" דנה מוכה
"תרגעי שיעור חופשי אני ילך לצייר איפה שהו" אני לוחשת לדנה באוזן לוקחת את תיקי יוצאת מהכיתה לא לפניי שאני מביטה בעיניו האפורות והקפואות של גיא.
אני מתיישבת על הספסל מול המדשאה, הספסל שלי ושל אביאל.
"ואז אני אשבור את הכוס וינשק אותך" אביאל אומר משחק בשערי שאני שוכבת על ירכיו עם הפנים למדשאה המטופחת של בית הספר "ואז את תהי אישתי".
"אז את תהי אישתי והיה לנו ילדים. שתיים" אביאל ממשיך "ויקראו להם תו וסול. תו וסול לוי. והם היו יפים כי זה מהזרע שלי".
אני מנגבת את פסיי הדמעות מלחיי, אביאל הוא תקופה, הוא יעבור עם הזמן. בסוף הכל עובר, צריך לתת לזמן לעשות את שלו.
"למה את בוכה?" גיא מתיישב על ידיי ואני מנגבת את לחיי בשנית לא שמה לב שירדו עוד דמעות
"זה לא חשוב" אני ממלמלת בשקט לוגמת מבקבוק המים
"אז תקחי אותי לאיפה שמותר לעשן? אני מת לסיגריה" גיא נעמד מחזיק בידי ואני נאנחת נעמדת מתקדמת איתו לקיר מאחורי המעבדות
"שבי." גיא מתיישב על הספסל מושך אותי לברכיו מדליק סיגריה
"אל תעשן לידה!" אביאל נעמד מולנו מושך אותי מרגליו של גיא
"תעזוב אותה" גיא מסנן
"אשר שב בשקט ימזדיין, אל תעשן לידה!" אביאל שואג על גיא משחרר את אחיזתו במפרק ידיי הולך מן המקום
"מה הסיפור שלך עם לוי?," גיא שואל מושיב אותי חזרה עליו "היי למה את בוכה?" הוא מלטף את לחיי
-
"אבישג!" עידו צורח מלמטה ואני גונחת בתסכול, מאז שהוא סיים את השירות שלו הוא כמו עלוקה
"מה אתה רוצה?!" אני צורחת חזרה
"אני רעב!"
"אז תכין לעצמך אוכל אדיוט!!"
"תכיני לי כבר!! שעתיים לא בישלת לי!"
"לך תזדיין!"
"שפה!!" עידו צורח ואני לא מחזירה תשובה, הוא מתנהג כמו תינוק אני באמת לא מבינה איך הוא היה בקרבי עם ההתנהגות הזאת, הוא צריך ישבשלו לו שינקו לו שיצחצחו לו שיכבסו לו תכף אני גם אצטרך לתת לו סיר לעשות צרכים.
"נו שוגה" הוא נשען על דלת חדרי ואני מצמצמת את עיניי לעברו
"עידו אני לא משרתת שלך , לך תזמין לך פיצה או משהו" אני אומרת סוגרת את הטלפון
"מה קרה?," הוא שואל מתיישב לידיי "בכית?," הוא מלטף את פניי ואני מזיזה את ראשי "אני צריך להכות את הבן אדם הזה," עידו מסנן עצבני מנשק את ראשי "אף אחד לא שווה את הדמעות שלך מבינה?"
אני מהנהנת קצרות והטלפון מצלצל "מאיפה את מכירה את אשר?" עידו שואל " אני יזהה את המספר הזה בכל מקום" הוא עונה לנייד שם על רמקול
"אח שלי" עידו אומר
"עידו מה אתה עושה בטלפון הזה? איפה אבישג" גיא שואל
"קחי" עידו מגיש לי את הטלפון יוצא מן החדר ואני מורידה מרמקול מקרבת לאוזן
"הלו?"
"אבישג אני אוסף אותך בשבע וחצי תהי מוכנה" הקו מתנתק וזווית פי עולה מעט.
