מחר נגמר הכלא.:))
מטרות לפרק:
104 הצבעות
37 תגובות
--
"שבי פה!," אמא מרימה את קולה שאני קמה מן הכיסא מנסה לצאת מהצרה שנכנסתי אלייה "היא מה?" אמא מצמצמת את עינייה נועצת את מבטה בעיניי
"בגדה בו?" אני יותר שואלת מאשר אומרת ואמא מהמהמת מסתובבת נושפת אוויר לבחוץ
"תקראי לעידו"
"אב-"
"בלי אבל אבישג! עכשיו!" היא אומרת ואני נאנחת קמה מן כיסא הבר מתקדמת לחדרו של עידו הישן
"אמא קוראת לך" אני מצייצת עדיין מפחדת ממנו
"תגידי לה שלא בא לי לבוא" הוא ממלמל ואני נאנחת
"דו רד למטה" אני אומרת והוא זורק על פניי כרית נעמד ועוקף אותי יורד למטה עם בוקסר
"היא בגדה בך ואתה איתה?!" אמא צורחת על עידו שהוא נכנס למטבח והוא מסתובב אליי עצבני
"כלבה! מה את מספרת תשטויות שלך לכל אחד?!" עידו צורח מתקרב לעברי
"זה מספיק! אבישג לא תשקר על דבר כזה! עידו תברר את זה עם שנאל ואביאל.," אמא קובעת זורקת את התפוח לפח מנגבת את ידייה "עידו עכשיו" היא מגישה לו את האיפון שהיה שרוע על האי במבטח שבמקרה היה שייך לו
"סעמק" הוא ממלמל מחייג לשנאל
"היי ביי-" קולה הצווחני נשמע מבעד לקו ואני מגלגלת את עיניי
"בגדת בי?" עידו שואל עוד לפני שהיא מסיימת את המשפט
"מאיפה הבאת את זה?!" היא צווחת לטלפון מדמה בכי, זונה.
"בגדת בי עם אביאל לוי?!" הוא מרים את קולו חוזר על השאלה
"זה היה הסקס הכי גרוע שהיה לי בחיים עידו אנ-"
"זה נגמר" הוא מסנן לטלפון מנתק
"כוסאמק!" הוא צורח עולה חזרה לחדר, ואני מביטה בבלבול באמא
"גם אבא שלך בגד, אני יודעת איך להוציא את זה" היא מושכת בכתפייה
"אבא בגד? למה את איתו?" אני שואלת מתקדמת איתה למטבח
"כי בוא נלחם, והצטער ואני אוהבת אותו, אז באיזה שהו מקום אני מצאתי את הדרך לסלוח, כי האהבה יותר חזקה מכל דבר," היא אומרת ואני מסתכלת על הרצפה נושכת את שפתי "אני חושבת שאת צריכה לדבר עם אביאל" היא מוסיפה מוציאה חבילת פסטה מן הארון מרתיחה מים
אני עולה לחדרי מוציאה את הטלפון מן המטען 'אביאל שלי-התקשר/הודעה' אני לוחצת מבלי לחשוב על התקשר
"שוגה שלי?" בשניות ספורות קולו נשמע
אני מנתקת את הטלפון במהרה זורקת לקצה השני של המיטה קוברת את פניי בין ידי נותנת לדמעות לזלוג. אני אוהבת אותו, אבל אני לא מסוגלת לסלוח.
