וויפאי 403 עוקבים. אני מנסה סגנון חדש בכתיבה תגיבו עם הוא יותר נוח לקריאה. שבוע טוב.
מטרות לפרק:
102 הצבעות
35 הצבעות
---
"אל תגע בי" אני מעיפה את ידו של אביאל שהתקרבה ללחיי ממשיכה לצפות בדלת הסגורה על בית החולים, דלת החדר של ניצן.
"אבישג השתגעתי" הוא ממלמל
"אה אז אתה תהרוג את החבר הכי טוב שלך בגלל שהשתגעת? מה תעשה לי שתשתגע?!" אני שואלת מרימה את קולי
"אני אוהב אותך" הוא אומר בקול יציב וברור ושלושת המילים שאני חיכיתי שיצאו לו מפה שלוש שנים אך עכשיו הן דוקרות את ליבי אחרי כל כך הרבה זמן שחיכיתי להן.
"לא הדדי" שקר, אני מוציאה מפי שקרים בלי סוף אליו, רק שהוא יתרחק.
"רגשות לא יכולים לעבור כל כך מהר" הוא ממלמל מתקרב כיסא לידיי
"שלוש שנים וחצי עברו כבר, הם כן עברו" אני אומרת ממשיכה להוציא שקרים מפי ואחות בית החולים יוצאת מחדרו של ניצן
"אין שינוי" היא אומרת לפני שאני פוצה את פי לעברה ואני מתיישבת נאנחת.
---
"הוא אוהב אותך" אמא אומרת ממשיכה לקרצף את הצלחת, אז עבר עוד יומיים וניצן לא התעורר, שבוע בלי החבר הכי טוב שלי, זה כל כך קשה. החלטתי לספר לאמא שלי כל מה שקרה.
"הוא כמעט רצח את ניצן" אני אומרת מבולבלת ממילותיה, אמא שלי מתייחסת לניצן כאילו הוא הבן שלה, היא קונה לו בגדים, נעליים שולחת אותו להסתפר, פעם היא אספה אותו ממסיבה בשלוש בלילה כי לא היה לו איך לחזור.
"מקנאה, אבישג הוא אוהב אותך ואל תשכחי את הצד של אביאל, ניצן פגע בריגשותיו עם המילים שזרק לעברו," אמא אומרת מנסה להסביר לי מה ניצן לא עשה בסדר "הוא קרא לו יתום, הוריו של אביאל נפטרו וזה מצער אבל אין שום סיבה לנגוע בנקודה רגישה כזאת מעצבים בלבד" אמא אומרת מניחה את הצלחת האחרונה מנגבת את ידייה
"אבל אני לא יודעת מה לעשות, הוא בגד בי, פעמיים" אני אומרת בתסכול והיא מרימה את גבתה בחשד
"מאיפה את יודעת?" היא שואלת מוציאה לעצמה תפוח מן המקרר ושוטפת אותו בכיור
"פעם ראשונה ראיתי אותו ופעם שנייה חברה של עידו אמרה לי שהוא בגד בי איתה" אני אומרת בלי לחשוב וקול ההיחנקות של אמא נשמע ברחבי המטבח
"היא מה?!"
