330 עוקבים:))))
מטרות לפרק
50 הצבעות
24 תגובות
"שבי פה" אביאל מצווה שאני עומדת קופאה בחדר האחות "עכשיו אבישג!" הוא צועק ואני ממהרת לעשות כדבריו "תוציאי מילה מהפה בבקשה אבישג" הוא אומר בחוסר אונים מובהק מלטף את לחיי, אני פותחת את פי אך אף מילה לא יוצאת, צרחתי אתמול כל כך הרבה שכבר אין לי קול. אני לוקחת דף מן השידה שעל ידו 'אין לי קול' אני רושמת בכתב מסורבל שידיי לא מפסיקה לרעוד, יד גדולה וחמה עוטפת אותה ברכות "אני פה מעכשיו, אני יגן עלייך" הוא מלטף את ידיי בחום ואני עוצמת את עיניי "אני אוהב אותך אבישג דנינו" הוא לוחש לאוזני ואני מרימה את ראשי צופה בעיניו הכנות "אני באמת שאוהב אותך" הוא מרים אותי לשבת על ברכיו "אני ידאג לך מעכשיו, את שלי" אביאל אומר בשקט מלטף את לחיי ברכות "אני יכול לנשק אותך?" הוא לוחש על שפתיי שמצחנו מתנגשים, אני מהנהנת בחוסר אוויר, במאיות ספורות שפתיו של אביאל מתחברות עם שלי מנשקות ולשונו חוקרת כל פינה בפי, אני מתנתקת משפתיו בחוסר רצון קוברת את פניי בצווארו "אני אוהב אותך" הוא ממלמל מנשק את צווארי ברכות "אני צריכה לחבוש את אביאל" אחות בית הספר עומדת בכניסת החדר ואני יורדת ממנו במהירות "תשארי" הוא מצווה מושיב אותי לידו, האחות מתחילה לחטא את כל החתכים שהיו בפניו וחובשת את מפרק ידו שדימם "זהו" היא אומרת זורקת את הכפפות לפח מחייכת לעברנו, אנחנו יוצאים מחדר האחות רק שהפעם אביאל מחבק את מותני
"זה מה שאני חושבת שזה?" שובל אומרת בקול מופתע שאני ואביאל נכנסים לקפיטריה "הוא אמר לה" ניצן מחייך שאנחנו מתיישבים לידו "את בסדר?" אביאל לוחש לאוזני ואני מהנהנת נשענת על כתפו "זה מוזר לראות אותכם, היא פינטזה על זה שלוש שנים וזה מוזר פשוט" שובל אומרת נועצת בי מבט "אבישג תעני לי" ניצן מסובב אותי אליו "היא לא יכולה לדבר עזבו אותה" אביאל מסנן מושיב אותי עליו
"למה הרבצת לו?" ניצן שואל שאנחנו יושבים בחצר. אני ניצן ואביאל "את מסכימה לי לספר?" אני מהנהנת בעייפות "הוא אנס אותה" אביאל אומר בשקט מחזק את האחיזה בגופי "שוגה" ניצן ממלמל בכאב מחבק אותי אליו "אני מצטער שלא הייתי שם" הוא אומר מדביק פיקה לשפתיי "תתרחק עם השפתיים שלך ומהר" אביאל מסנן מצמיד אותי אליו שוב, "אני אוהב אותך" הוא לוחש מנשק את עורפי ואני מחייכת לעצמי, הוא סוף סוף שלי. ולא אכפת לי משום דבר אחר.
