מטרות לפרק:
96 הצבעות
29 תגובות
"יפייפיה?" עידו נכנס לחדרי מתקדם לעברי "את צריכה להתרחק ממנו, הוא לא יודע לשלוט בזין שלו" עידו קובע ואני מגחכת גיחוך חסר הומור "ושנאל?" אני אומרת את שמה בארס "אתה יודע בכלל עם מי אביאל בגד בי?" אני שואלת מרימה גבה, ליבי זועק לי להפסיק ולעצור את מה שאני עושה אבל המוח, המוח לא מוכן להקשיב ללב המוח יותר חזק. "אל תגידי את זה אפילו" הוא מסנן מהדק את לסתו הקפוצה מעצבים "שחברה שלך לא שולטת בכוס שלה?" אני שואלת בתמימות מסתובבת לצידה השני של מיטתי "שנאל לא בגדה בי" הוא אומר "כמה עולה הפופקורן לסרט שאתה חיי בו?" אני שואלת "אני שונא אותך אבישג!" הוא צורח בועט במיטתי בחוזקה גורם לי ליפול ממנה והוא יוצא מן חדרי בטריקת דלת 'אמרתי לך' הלב מדבר ואני נאנחת בתסכול מרימה את ידיי לברכי הכואבת. עוזבת את הפצע המדמם חוזרת למיטה ונשכבת לישון
"מה קרה לך ברגל?" עידו שואל שאני יורדת צולעת במדרגות ואני מתעלמת ממנו באופן מוחלט "אבישג" עידו עוקב אחרי למטבח "אל תפנה אלי" אני מסננת מוציאה את קופסאת הקרונפלקס 'כריות' מן הארון מוזגת לצלחת מוסיפה חלב ועידו חוסם לי את המעבר לסכו"ם "זוז" אני מצווה והוא מחזיק בידיי "מה קר-" "אתה! זה מה שקרה!" אני צורחת מזיזה אותו בכוח מה שלא עוזר "בעטת אתמול במיטה וה-" "הברך" הוא ממלמל "אל תדברי ככה על חברה שלי, אל תפצעי ממני" הוא מסנן בעצבים "אתה צוחק עלי?! לך תזדיין" אני שופכת על גופו את קערת הקורנפלקס שהתנצפה על הרצפה מייד לאחר מכן חוטפת את תיקי טלפון ויוצאת החוצה שדמעות מתווצרות בעיניי, הוא עיוור מאהבה.
"תעלי" אביאל נעצר על ידי עם האופנוע ואני מתעלמת ממשיכה ללכת צולעת "עכשיו אבישג!" הוא צורח נוסע בקצב הליכתי "לא" אני אומרת ואופנועו עולה על המדרכה כמעט דורס אותי "תעלי עכשיו" הוא מסנן ואני מביטה בו בבהלה "נו!" הוא שואג ואני עולה מחבקת את מותניו בקושי "תחזקי את האחיזה אני נוסע מהר אבישג" הוא מצווה מתניע וטס לבית ספר.
"אבישג דנינו לחדר המנהל" הכריזה מדברת ואני נאנחת קמה לא מבינה איפה דנה הייתה כל השיעור אני יהרוג אותה, אני מתקדמת לחדר המנהל יוצאת מבניין השכבה "אבישג דנינו!" קול מקרופון מדבר ואני מסובבת את ראשי הצידה צופה באביאל מחייך ומאחוריו שלט 'תסלחי לי' אני נושכת את שפתיי בחוזקה לפני שאני בורחת מהמקום בלי לעצור מתעלמת מהכאב הבלתי נסבל בבירכי, אני לא נופלת לרגליו שוב.
