24

7K 388 43
                                    

מטרות לפרק:
70- הצבעות
30- תגובות

'תהי מוכנה בשמונה' אני מחייכת לעצמי מתקדמת למקלחת. שאני מסיימת להתקלח אני מסרקת את שערי מצחצת את שיניי ליתר ביטחון ויוצאת עם מגבת קשורה לארון. אני מוציאה סריג לבן עם שורט גינס ונעליי סניקס לבנות. לאחר שאני מתלבשת אני מעבירה פס איליינר דק, מסקרה, מבריק שפתיים ועיפרון שחור לוקחת את הטלפון ומפתח יוצאת מן החדר למטה "אמא אני יוצאת!!" אני אומרת "תהני בובי! עידודו בא מחר!!" אמא מחזירה ואני מורידה את חיוכי, בפעם האחרונה שראיתי את עידו קראתי לו אח חרא ולא התנצלתי. רגשות האשם חילחלו בתוכי ברגע שיצאתי מהבית עד שנכנסתי למכוניתו של אביאל שנישק את שפתיי מעלים ממני את כל החששות "מכוערת מה יש לך?" אביאל שואל מסתכל עליי מעט אך עדיין מרוכז בכביש "סתם כלום" אני ממלמלת והוא נאנח מהנהן

שאנחנו מגיעים לבית של סטפני אביאל מחבק את מותניי ברכושניות נכנס איתי לבפנים "אל תזוזי ממני מילימטר" הוא מצווה מתיישב בספות מושיב אותי עליו "אב-" "בלי אבל שוג" הוא אומר מתחיל שיחה עם חבריו

"אני רק רוצה לשתות אביאל!!" אני צורחת בתסכול הוא מתלבט בחשש כבד נושך את שפתיו "שתי דקות את כאן" הוא ממלמל ואני מהנהנת יורדת מרגליו במהירות ,אחרי שלוש ישיבה על אביאל אפשר להגיד שאין לי רגליים, בכלל. אני נכנסת למטבח הגדול מנסה להגיע לכוסות הפסלטיק  " צריכה עזרה. " ילד נשען לצידי, מצד אחד אני ממש רוצה מים ומצד שני הוא יכול להיות פדופיל. נלך על הצד הראשון. "כן" אני נאנחת בתסכול והוא מגחך מוריד לי כוס בלי להתאמץ "שרון" הוא מחייך מגיש את ידו "בעל הבית" הוא מוסיף ואני פולטת נשיפה כבדה, הוא לא פדופיל. "אבישג" אני לוחצת את ידו "הכוסית של אביאל" הוא שואל בגיחוך ואני משתעלת, ככה הם קוראים לי? "בואי נחזיר אותך אליו בלי שימחצו אותך" הוא צוחק מעט מחזיק בידי מתקדם איתי חזרה לספות, אנחנו מתקרבים יותר ויותר וליבי פועם בחוזקה שאני צופה ברגליו של אביאל תפוסות, שרון מסתובב לעברי במהרה ואני חותכת אותו במהירות צופה בשפתיו מתחברות לשלה בחוזקה, הוא יזם את זה. אני קופאת צופה בדמותם מתמזמזים ובלי לחשוב לוקחת את רגליי יוצאת מן המקום בלי לעשות מהומה, הוא ריסק עוד חלק בי, אני רק מתפללת שתעזור לי. לא שתכאיב לי.

כן אז גיליתי שהכתיבה דיי משכיחה לכמה זמן את כל הצרות שלי. כנראה הציטוט בפרופיל שלי כן נכון, הכתיבה בהחלט סוחפת לעולם אחר, אני באמת שדיי כותבת את זה עם דמעות ואם מישהי רושמת זה היה צפוי אני תולשת לה תפטמות -,-

Love is farWhere stories live. Discover now