מטרות לפרק
50-הצבעות
20-תגובות
"מצטער על מה שהיה פה שוגה. לא תכננו ככה את החזרה שלך" ניצן מתיישב לידי מחבק אותי לחזהו "זה בסדר" אני ממלמלת ממשיכה להישען עליו מרכזת את עיניי בפרפר שהתעופף מעל הפרחים בכיכר (מי שמכירה את בית ספר רמון בגדרה תבין איך הכיכר נראת.) "שוג את רוצה להיכנס לכיתה שלך?" הוא מלטף את שערי בחיבה ואני מהנהנת בשקט קמה מן הספסלים לעבר בניין השכבה שניצן מחבק את מותניי 'י8' מתנוסס על הדלת בכתב הברור של דנה. אני פותחת את הדלת משחקת טיפה עם הכתפיה של התיק "אבישג!!" צרחה נשמעת בכל הכיתה ואני מסתכלת למקור הקול שרץ לעברי כמו חזיר יבלות "שובל. שובל" אני ממלמלת נחנקת "תרגעי" ניצן מזיז את שובל הנרגשת אחורנית "היא הייתה איתי" הוא פונה לאפרים "כמובן שבי אבישג התגעגענו אלייך. אפילו אני חתמתי על העצומה" הוא מחייך ואני מתהלכת למקום שלי על יד דנה שנשאר פנוי
"מה קרה לאביאל?" אני שואלת את חיים ששכב על ירכי השמנמנות ושיחקתי בשערו "אחיו הגדול פה" הוא אומר בשקט "זה שהוא רב איתו מכות? הם לא דומים" אני ממלמלת בשקט והוא צוחק "כי הם לא מאותו אבא. אמא שלהם זונה" הוא אומר בציניות צוחק ואני מכה את מצחו "זה לא מצחיק אסור צחוק על אנשים" אני נוזפת בחיים המחייך "אני יכול לנשק אותך?" הוא שואל פתאום "חיים אני אוהבת את אביאל" אני ממלמלת בשקט והוא מהנהן בפרצוף מבואס "אבל נשיקה לא תזיק" אני מוסיפה והחיוך נפרס על פני שהוא קם לישיבה במהרה מושיב אותי עליו מחבר את שפתינו "כוסאמק עוד משהו ביום הזה יזדיין לי?!" אביאל צורח מושך אותי מחיים
"אביאל אתה מכאיב לי!!" אני צורחת שהוא דוחף אותי על הקיר מאחורי בית הספר "מה עובר על-" אביאל מטיח את שפתיו על שפתיי מנשק בחוזקה "תפסיקי כבר לשגע אותי אבישג" הוא קובר את ראשו בצווארי ואני נאנחת שדמעה זולג אל לחיי משאירה קו עקום ודביק על לחיי "למה את בוכה?" אני מושכת בכתפיי שהדמעות ממשיכות לזלוג על פניי "תפסיקי זה כואב לי שאת בוכה" הוא אומר ואני צופה בכאב המייסר בעיניו "לא יכולה אביאל" אני אומרת פורצת בבכי חזק מתיישבת על רצפת האבנים הקשה "כל מה שרציתי זה להיות רחוקה ממך! למה אני עדיין אוהבת אותך?!" אני צורחת והוא מצמיד את ראשי לחזהו נותן לי לבכות ולדעת שהוא שם בשבילי. לתמיד.
חמסה פרקים משעממיםם. עעוד מעט מתחיל האקשןןן.
