זה לא אמיתי שכבר בשלושה ימים הגעתי לפרק 22 מפרק 14 ההצבעות שלכן ,התגובות שלכן וההודעות שלכן הם עושות לי טוב לקרוא ולדעת שיש מי שקוראת את הסיפור ואוהבת אותו. אני מודה לכן מכל הלב.
מטרות לפרק
50 הצבעות
25 תגובות
'בשמונה במדרחוב' ההודעה קופצת בטלפון ואני מחייכת לעצמי שאני רואה ממי ההודעה 'טוב'.
השעה כבר 19:40 ויש לי הליכה של 10 דקות עד המדרחוב. אני מוציאה שורט גינס קרוע גופיה בצבע שמנת ונעליי טבע נאות 'שחר' בצבע של החולצה. אני לא מסתכלת במראה בכלל רק עוברת עם אצבעותי על השיער הלח לוקחת את הטלפון ויוצאת מהבית
שאני מגיעה למדרחוב אני רצה לידייה של דנה לא משחררת "תרגעי יפרה" היא אומרת בקול חנוק שדיי הצחיק אותי "מה הבעיות שלך ימטומטמת" דנה מכה את ראשי נושמת עמוק "למה קראת לי?" אני שואלת שאנחנו פונות ל 'דלי קרים' "התגעגעתי אלייך" היא מודה מחבקת אותי "גם אני כל כך.." אנחנו נראות כמו שתי משוגעות שבוכות באמצע החיבוק במדרכה של המדרחוב "בואי הוופל בלגי שלי לא יחכה כל היום" היא מנגבת את עינייה מבזיקה חיוך שאנחנו נכנסות לחנות "וופל בלגי עם כדור שוקלד וכדור וניל קצפת וסירופ שוקולד" דנה אומרת למוכרת מגישה לה את השטר "חמש דקות" היא אומרת בשקט מגישה לדנה את העודף ואנחנו מתיישבות בשולחן בחוץ "מה השתנה בובי? את ואביאל?" דנה מרימה גבה והסומק לא מאחר להתפרס על לחיי "דיי" אני מלמלת קוברת את ראשי בידיי "ההזמנה שלכן בנות!!" "אני אלך להביא ואז את מספרת לי הכל!" היא אומרת הולכת לעבר המוכרת, אני חוששת מעט לספר לה על שוהם אך לבסוף מחליטה שכן, היא החברה הכי טובה שלי.
"נו שפכי כבר" היא נשענת על הכיסא זורקת את הכפית שאכלה איתה על השולחן "טוב זה בסך הכל התחיל בנשיקה הראשונה שלי עם אביאל, במקיף 'זאת הייתה הנשיקה הכי טובה שלי עד היום'. הוא אמר לי והלך ומאז זה התגלגל לריבים ולנשיקות, לבכי ולשמחה. אבל אז הגיע שוהם אחיו הגדול, זה קרה כל כך מהר הוא נכנס אליי הביתה ראינו סרט. יום אחר כך הוא אמר לאביאל שאני שלו, אביאל קרא לי זונה ואז" אני עוצמת את עיניי לא נותת לדמעות לזלוג למטה "ואז שוהם לקח ממני את הדבר הכי חשוב לי" אני אומרת בשקט ודנה צופה בי מחכה "את הבתולין שלי" קול ניפוץ נשמע ברחבי החנות "את צריכה לשלם על זה ילדה!!" קולות מעורבבים של צעקות נשמעות מכל צד והדבר היחיד שאני מרגישה זה את ידיה של דנה עוטפות את גופי ולא מעיזות לעזוב.
