מי שיכולה להצביע בפרקים שהיא לא הצבעיה עליהם אני ישמח...
מטרות לפרק:
72- הצבעות
34- תגובות
אני נשכבת על המיטה לא מעזה בכלל להוציא את הדמעות שנתקעו לי בגרון, לא מגיע לו שאני יבכה עליו, אני לא רוצה לבכות עליו, אני רוצה להתרחק ולשכוח אותו. מה חשבתי לעצמי בכלל.
"בייבי שלי" ניעורים מעירים אותי מהשינה הגרועה שהייתה לי ואני ממצמצת את עיניי להסתגל לאור היום "שוגשוג" הוא מחבק את גופי ואני מחבקת אותו בחוזקה אני צריכה אותו יותר מכל אחד אחר "רוצה ללכת לדלי קרים? תסבירי לי מה היה?" עידו שואל מטלף את לחיי ואני מהנהנת מעט "אני יחכה לך למטה" הוא מודיע יוצא מן החדר ואני מתקדמת לארון בגרירת רגליים זורקת על גופי שורט גינס שחור וחולצה לבנה חלקה של עידו שהכנסתי בשורט נעלתי נעליי נייק גבוהות לבנות הסתרקתי ועשיתי קוקו גבוהה צחצחתי את שיניי ושטפתי פנים ,העברתי עיפרון שחור מסקרה איילינר ומבריק שפתיים לוקחת טלפון 50 שקל ויורדת לעידו שחיכה לי מוכן ליד הדלת.
"אז מה חדש אבשוג?" עידו שואל לוקח חתיכת וופל בלגי לפיו "כלום" אני ממלמלת חותכת עוד חתיכה ולועסת בשקט "סיפרו לי" הוא אומר ואני בולעת את הוופל "שחזרת לעירוני" אני מהנהנת "בגלל אביאל" הוא מרים גבה "הוא פגע בך נכון?" עידו מתקרב אליי ואני מהנהנת בשקט שעיניי מתרטבות "אל תבכי יפיפייה שלי" הוא מושך אותי לבירכו מנשק את ראשי "אני מטומטמת שהאמנתי לו" אני מסננת בשקט "הוא בן שרמוטה" אני מוסיפה והעצבים מחוללים לתוכי "שילך להזדיין עם השרלילה שהוא נישק אתמול אני שונאת אותו כל כך!!" אני צורחת "נחמד לדעת" קולו של אביאל נשמע מאחורי ואני בולעת את רוקי מסתובבת מעט רואה את עיניו הכועסות ננעצות בעיניי וגורמות לי לרצות להיות עיוורת.
