הכל מתחיל כשהכל נגמר

פרק 47:

קמתי בבוקר בזרועותיו של לןק, האמת שנהנתי להיות איתו, ההרגשת ביטחון שהןא נותן לי מספקת אותי, "בוקר טוב" אמרתי בקול הצרוד של הבוקר, לפתע שמעתי את טריקת הדלת, נבהלתי, אני לא יכולה להגיד שלא "חכי פה אל תזוזי" לןק אמר ופתח את המגירה לצד המיטה ושלף סכין די גדולה, עכשיו אני בטוחה שאני מבוהלת ומפחדת, לוק סימן לי עם היד להיות בשקט ויצא מהחדר, הוא צעד השקט לכיוון המסדרון, לא יכולתי לדעת מה הוא עושה כי הוא היה שקט מאוד, אבל זה די הטריד אותי שיש לו סכין בשידה של המיטה, איזה בן אדם נורמאלי מחזיק סכין צמוד אליו? הכל פשוט ניהיה מטורף והזוי מרגע לרגע, לוק חזר לחדר והניח את הסכין במקום שממנו הוציא אותה "אין אף אחד, אני חושב שהכל בסדר עכשיו" הוא אמר אדיש למצב, כיאלו הרגע מישהו לא היה בבית וטרק את דלת הכניסה "למה יש לך סכין פה?" העזתי לשאול, הוא זרק אליו מבט כועס ובו זמנית אדיש, אני לא מבינה איך הוא יכול לעשות את זה "תתעסקי בעיניינים שלך אמה" הוא אמר לי בערסיות, כיאלו שאלתי משהו לא בסדר "בסך הכל רק רציתי לשאו.." הוא קטע אותי באמצע המשפט "אל תשאלי על דברים שהם לא הפאקינג עסק שלך!" הוא הרים את קולו מעט, במהירות קמתי מהמיטה וצעדתי לחדר השני ונעלתי אחרי, אני חייבת שקט, זה לא מתאים לי כל העניין הזה, אני חייבת למצוא מקום שקט ולהתנק מהכל, זה לא בריא לי כל הבאלגן הזה, בבת אחת התחלתי לבכות, לדמעות היה תכונית משלהם ופשוט התרפצו סתם בלי סיבה, זה פשוט התקופה האחרונה יותר מידי מכבידה עלי, כל מה שקרה ובנוסף הפלאשים מהעבר שאני לא זוכרת באים והולכים, זה מטריף אותי, לוק ניסה לפתוח את הדלת, מזל שנעלתי אמרתי לעצמי בשקט "אמה תפתחי" לוק אמר מאחורי הדלת , לא עניתי אין לי מה לענות, פדחתי לדבר שהוא ישמע שאני בוכה "תפתחי תדלת המזויינת הזאת עכשיו" הוא הרים מעט את קולו, אז בכל זאת לא עניתי "אני אשבור אותה!" הפעם הוא צעק וחבט בדלת בחוזקה, ידעתי שעוד כמה מכות כאלה והיא באמת תישבר, ניגבתי את הדמות והבטתי למראה רואה שהעיניים שלי טיפה נפוחות, ניגבתי את הפנים פעם נוספת ושוב חבטה נשמעה בדלת, ניגשתי לדלת במהירות ופתחתי אותה "מה?" שאלתי בעצבים "לא הייתי צריך להתפרץ עלייך ככה, אני לא אוהב שנכנסים לעניניים שלי" הוא הסביר את עצמו "זה בסדר" מלמלתי בשקט "אז למה בכית?" הוא שאל ברכות, פעם ראשונה שאני שומעת אותו מדבר ככה "לא בכיתי" שיקרתי "אמה.." הוא הזהיר אותי, לא יאומן הוא יודע הכל! "סתם מעצבים, הכל בסדר" אמרתי והבטתי לתוך עיניו "בואי לפה" אמר ומשך את ידי אליו וחיבק אותי בעדינות, המצבי רוח שלו פשוט יכולים לחרפן אותי, הוא משוגע אין מילה יותר מתאימה לו מזאת, אחרי כמה שניות ארוכות הוא התנתק ממני וחייך אליי בעדינות וכמובן שמיד חזר מבט האדיש לפניו.
**נקודת המבט של ליאם**
יצאתי בעצבים מהבית של לוק, באיזה בפאקינג מצב הם ישנים ביחד? בחיי שאני לא מבין אותו, הוא היה החבר הכי טוב שלי, הוא עבר איתי את הכל, את העבודות עם אבא שלי, הריבים, הרצח, והכי חשוב המוות של אמא שלי, הוא פשוט זרק לי זין לפנים, ממנו לא ציפיתי, בהתחלה שמחתי שיש מי שישמור על אמה, שידאג לה ויטפל בה, לא סמכתי על אף אחד אחר שיעשה את זה במקום לוק, הוא דיבר איתי כשהיא רק באה, הוא הסביר שזה זמני שהיא ישנה אצלו והוא ידאג לה ויטפל בה, אני חייב לדבר איתו על זה ואם הוא לא יבין אני אנקוט באמצעים קשים, עליתי על האופנוע שלי, נוסע לא יודע אפילו לאן, נתתי לראש להוביל אותי, ידעתי שקרי כנראה מחכה לי בבית ולא היה לי זין אלייה, החנתי ליד הבר הכי קרוב ונכנסתי, התיישבתי על הבר וביקשתי מהברמן שיביא לי כוסית, אני יודע שלא טוב לי לשתות, גם ככה אני לא שולט במעשים שלי והשתייה חא מוסיפה לזה, שתיתי את הכוס הראשונה והברמן מיד הביא לי עוד אחת, המחשובות לא הניחו לי, ידעתי שאני חייב לשתות עוד כדי לשכוח מאמה, גם אם זה רק לכמה שעות, אני כל כך אוהב אותה שזה פשוט כואב, זה מפחיד למצוא מישהי שעושה אותך שמח, אתה נותן לה את כל צומת הלב שלך בגלל שהיא גורמת לי לשכוח את כל החרא שעשיתי בחיים שלי, היא הראשונה שאני רוצה לדבר איתה בבוקר והאחרונה לפני שאני הולך לישון, זה נשמע הכי כייף בעולם שיש מישהי כזאת, אבל זה מפחיד העובדה שבכזאת קלות היא יכולה ללכת ולקחת איתה את כל השמחה כשהיא הולכת ממני, תמיד ידעתי שאסור לי לתלות את האושר שלי אצל אחרים, אני תמיד חוזר על הטעויות הכי גרועות שלי, סיימתי את השוט החמישי שלי וכבר הרגשתי את הסחרור עוטף אותי, שתיתי שוט אחרון ויצאתי החוצה, נשענתי על האופנוע מעשן סיגריה ונותן לעשן הסמיך למלא את הריאות שלי, הרגשה הטוב הזאת שסיגריה עושה כל כך מרגיעה אותי, שאפתי פעם אחרונה וזרקתי את הסיגריה, שמתי קסדה ועליתי על האופנוע, אני חייב לנסוע בזהירות אמרת אני אעשה תאונה, וזה מה שחסר לי ששוטר יתפוס אותי ויקח לי את הרישיון, הגעתי הביתה יחסית מאוחר, הגעתי לבר בחמש בערב ועכשיו כבר כמעט 12 בלילה, פתחתי את הדלת וראיתי את קרי מדפדפת ערוצים בטלוויזיה "איפה היית? דאגתי" היא אמרה כשמה לב שנכנסתי הביתה, היא התקדמה לעברי וחיבקה אותי בעדינות, הרגשתי את הרכות בחיבוק בדיוק כשאמה חיבקה אותי, בבת אחת הדבקתי לקרי נשימה עמוקה, דמיינתי בראשי את אמה מולי, גררתי את קרי לחדר ותוך דקות ספורות היינו כבר ללא בגדים שנינו, נשכבתי מעלייה כשאנחני ערומים, נישקתי אותה והייתי יכול להישבע שזאת אמה איתי עכשיו, בלי להגיד מילה חדרתי לקרי, שמעתי אותה נאנחת וגונחת לי ישירות לתוך האוזן, ידעתי שזה האלוכוהול מדבר, וידעתי גם שאני אתחרט על זה בבוקר, אבל כרגע לא אכפת לי, אני עושה מה שנראה לי נכון באותה שניה ולא חושב עשר צעדים קדימה, חדרתי לקרי שוב ושוב, היא גנחה כל כך חזק וזה חירמן אותי יותר, הרגשתי איך תוך כמה דקות אני עומד לגמור ואז מיד קרי השלימה אותי "אני.. גומרת.." היא גנחה וגמרה ומיד אני אחריה, יצאתי ממנה ונשכבתי לצידה, ורק אחרי שיצאתי ממנה הבנתי איזה טעות עשיתי.