הכל מתחיל כשהכל נגמר

פרק 2

נסעתי עם איידן לבית החולים, פתאום הכל היה לי כל כך מסובך ולא הגיוני, מה אבא שלי עשה בבית בשעה כזאת? ומי בכלל רצה לפגוע בו? אבא שלי בן אדם כל כך טוב, הוא בחיים לא פגע באף אחד, מה פתאום קרה דבר כזה נוראי? הצפתי את עצמי שאלות שלא יכולתי לענות עליהם "איידן!" נזכרתי בבהלה "מה קרה?" הוא שאל וטיפה נלחץ, "אמלי בבית ספר, וואו אני לא מאמינה ששכחתי ממנה" אמרתי, אני כזאת אחות גרועה, איך יכולתי לשכוח מאחותי "אוקיי את תחכי עם אבא שלך ואני אלך לקחת את אמלי מבית הספר" הוא אמר "טוב" אמרתי ונתתי לו נשיקה עדינה על השפתיים, הוא התקדם לעבר היציאה, רצתי קלות אחריו ומשכתי במפרק ידו "איידן תודה, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך" אמרתי בשקט, הוא הרים את הפנים שלי בעדינות נתן לי נשיקה נעימה וחמה "אני אוהב אותך" הוא אמר והלך.
חיכתי בערך שעתיים, לפתע ניגשה אלי אחות "מי זה נתן בשבילך?" היא שאלה "זה אבא שלי" מלמלתי "אוקי, בואי איתי בבקשה" היא אמרה וסימנה לי לבוא אחרייה "הוא בסדר?" שאלתי , אך היא לא ענתה לי "הינה, הוא כרגע ישן, תחכי עד שהוא יתעורר" היא אמרה והלכה. נכנסתי לחדר והתיישבתי ליד אבא שלי, הוא היה נראה בסדר, מלבד פצע גדול בכתף, אני בדרך כלל ילדה חזקה, אני לא שברת מהר, אבל לראות את אבא שלי ככה מורדם שבר אותי מבפנים,נזכרתי בדברים שאבא שלי הצליח להשכיח, דמעות החלו להציף אותי, התפללתי שהוא יהיה בסדר, שמתי את ראש שלי על בטנו בעדינות וחיכיתי, חיכיתי לפחות חצי שעה, לפתע הרגשתי יד מלטפת את ראשי, הרמתי מהר את הראש וראיתי את אבא שלי ער "אבא!" קראתי, "מה קרה ילדה שלי?" הוא אמר בשקט ובחוסר כוח לדבר "אולי תסביר לי אתה מה קרה" אמרתי טיפה עצבנית "לא הכל את צריכה לדעת" הוא אמר והמילים שלו רק עצבנו אותי יותר "מה לא צריכה לדעת" התפרצתי עליו "אני נכנסת הביתה, הכל שבור אני הולכת לחדר שלך ואתה על הרצפה כולך דם ואני לא צריכה לדעת" הוספתי והתעצבנתי עוד יותר , "אמה דיי נשמה שלי" הוא אמר בשקט והחלטתי שלבנתיים אני אעזוב אותו בנושא הזה, שמתי את הראש שלי על הבטן שלו והוא ליטף לי השיער, ככה העברנו את השעה האחרונה, לבסוף נכנסה לחדר האחות "מר קליין?" היא חצי אמרה חצי שאלה "כן" עניתי במקום אבא שלי "אתה משוחרר, רק אל תשכח למרוח את המשחה על הפצע" היא אמרה והלכה, שלחתי לאיידן הודעה שיבוא לאסוף אותנו מהבית חולים ואחרי בערך 15 שעה הוא הגיע "בוא אבא איידן מחכה" אמרתי לו, והוא קם בזהירות והלכנו לאוטו. הגענו הביתה "אבא מה קרה לך?" אמלי שאלה בתמימות "הכל בסדר ילדה שלי" הוא אמר לה, התלחנו לסדר את הבית המבולגן, אחרי שסיימנו הלכתי למטבח להכין לאכול ואבא שלי ואמלי הלכו לחדר, "איזה יום עבר עלייך יפה שלי" איידן ניגש אלי וחיבק אותי מאחורה , הרמתיי טיפה את הראש ונתתי לו נישקה, הסתובבתי אליו "איזה סרט אני לא מאמינה שעברתי את כל זה היום" אמרתי עדיין לא מעכלת "בואי לחדר" הוא אמר ומשך אותי בעדינות מהיד, נשכבנו על המיטה בשקט, לאט לאט עליתי עליו והתחלתי לנשק אותו בצוואר בעדינת, עליתי עד שהגעתי לשפתיים שלו שאני כל כך אוהבת, נתתי ללשון שלו להגיע ושוב הוא ניצח אותי ושלט בקצב שהלשונות שלנו זזות, הוא העביר את ידו על כל כולי, הא שלח יד לעבר החולצה שלי והרים אותה לאט, עברנו למצב ישיבה כשאני עדיין עליו, הורדתי לו את החולצה ונותרנו רק בהלבשה תחתונה "את בטוח רוצה בייב?" הוא שאל בעדינות, אך לא עניתי הנהנתי לכיוון שלו והוא הוריד לי בזהירות את התחתונים. הוא הצמיד את השפתיים שלו לשלי ולא נתן להן להתנתק "אני אוהב אותך" הוא אמר לתוך לשפתיים שלי, הרגשתי טוב, אחרי כל היום הזה, רציתי את איידן, לא רציתי לחכות יותר,אני מרגישה בטחה איתו, הוא חדר לתוכי בזהירות וכאב לי, הרגשתי את כל כולו בתוכי, זה היה כאב נעים אך לא מוכר, הוא חדר אלי עוד ועוד עד שלבסוף הפסיק, הוא ירד ממני בזהירות ונתן לי נשיקה עדינה על המצח "הכל בסדר?" הוא שאל "כן"מלמלתי בשקט, הוא התרוממם והזיז את שערי מהפנים וגרם לי להתסכל עליו "מה קרה אמה?" הוא שאל בשקט "את מתחרט ששכבת איתי?" הוא אמר וקולו היה נשמע מאוכזב "לא ממש לא, אל תחשוב כך בכלל" אמרתי מהר "אני טיפה מוטרדת ממש שקרה לאבא שלי" הוספתי מיד והרמתי את מבטי אליו "אבא שלך בחור גדול ותאמיני לי שהוא יהיה בסדר, את מכירה אותו, ועכשיו את איתי והכל יהיה בסדר, אני מבטיח לך" הוא אמר ושתל לי נישקה קטנה ועדינה בשפתיים "אני אוהבת אותך" אמרתי ושמתי את ראשי עליו "אני יותר, תאמיני לי" הוא אמר ונשכבנו במיטה.