קצת אחרת (סיפור גמור)

פרק 3

״שלום מה תרצו להזמין?״שאלתי בחיוך הכי צבוע שיכלתי לחייך,
יום ראשון והמסעדה מפוצצת במשמרת הערב.
״אותך מאמי״בחור צעיר מחייך אלי בפלרטטנות ואומר את זוג המילים שאני לא חושבת שיש מלצרית שהן דילגו עליה.
״לא אפשרי,בוא נתקדם...״אני מסננת בחוסר סבלנות,הוא באמת חושב שאני הולכת לזרום עם המשפטים המאוסים האלה באמצע פיק מטורף?
״נתקדם לאן שתרצי יפה שלי״הוא מסנן בקריצה והחברים שלו מצחקקים.
אני מרגישה איך העצבים מתחילים להצטבר לי בגוף ומודה לאלוקים שעומר לא נמצא פה,כי הוא היה שובר את כל המסעדה.
״תקשיב אתה לא מבין מה זה לשחרר?״אני מתפרצת ״תקראו לי שתרצו להזמין!״.
הם מביטים בי המומים אבל אני כבר מסתובבת אל השולחן הבא.
אני מוחקת את המשפט ״שולחן 12״ שכתבתי בשביל האינפלטינים,ומתקדמת אל ההזמנה הבאה.
״היי חבר׳ה,מה תרצו להזמין?״אני שואלת.
״היי את מוכרת לי״אני שומעת ומזיזה את מבטי מהפנקס.
אני מזהה את דניאל עם עוד זוג חבר׳ה בגילו,בחורה אחת וגבר אחד.
״דניאל...אני טוהר״אמרתי מחייכת חיוך רחב כשראיתי איך העיניים שלו מצטמצמות ובוחנות אותי.
״טוהר!המלאך של ציון!״הוא אומר בהתלהבות,
״זו הבחורה שהיתה איתו בים?״מתערבת הבחורה שיושבת מולו בחיוך קורן.
״כן...לא מלאך?״
״המלאך הכי יפה שראיתי״הבחורה אומרת ואני מסמיקה במבוכה.
״קצת ברחת שאמרת שאני רוצה לעזור לציון עם העברית״עקצתי מעט.
״כן דניאל לא אוהב שמציעים לו עזרה,יש לו ׳ריגשי׳ של אתיופים.
שמרגישים שאם מציעים להם עזרה אז מרחמים עליהם,הוא רוצה להוכיח לעולם שהוא יכול לבד״הבחורה התפרצה בחיוך חינני.
התחלתי לחשוב במוחי מה היא בשביל דניאל,אחות,ידידה או חברה?
״אני ממש לא אמרתי את זה מתוך התנשאות או רחמים,אני פשוט ממש נדלקתי על הקטנצ׳יק״אמרתי מרימה את ידיי בכניעה,
״הכל בסדר״הבחורה תפסה בידי ובידו של דניאל,
״תלחצו ידיים כמו שתי יהודים שווים בני שווים״.
״תפסיקי להיות פדחנית״הוא מלמל אליה ואמתו שנגעה בכף ידי למאית השניה מיד חמקה לאחור.
״אז אני מבינה שהיא לא חברה שלך״אמרתי,
הם הסתכלו אחד על השני ואז הוציאו מן קול משותף של גועל,בסגנון של ״בעעעעעעע״.
״טוב מה תרצו להזמין?״שאלתי בחיוך רחב לאחר שדסקסנו קצת,התחלתי לרשום במהירות את ההזמנה וכשסיימתי את הפנקס והתכוונתי להסתובב.
״תודה רבה טוהר,מצטער שהייתי קצת גס רוח בים״דניאל אחז בכף ידי,ואני הסמקתי וסיננתי שזה שום דבר אבל שקלטתי שעומר צופה בנו במבט העצבני שלו מהבר,מחקתי את החיוך וידעתי שהולך לצפות לי ערב קשה.

״מי זה היה?״הוא שאל אותי כשהעמסתי על המגש שקשוקה עם סלט ערבי.
״מי זה מי?״שאלתי.
״האתיופי הזה נו ראיתי אתכם״הוא אמר.
״עומר די זה שטויות״מלמלתי וניסיתי להתחמק לכיוון השולחן של ההזמנה,כשעומר אחז בזרועי בחוזקה.
״מתי תיהיה נאמנה רק לי?״הוא שאל בלחישה עוקץ אותי.
בלעתי רוק מגלגלת את עיניי,ומבטי התגלגל לדניאל שבדיוק לעס חתיכת טוסט והביט בנו בבלבול.
״אתה שוב מתחיל עם זה,תזכור בסופו של דבר מי זה שמתחנן אחרי זה אל מי״הפנתי אליו אצבע מאשימה ובלעתי רוק מרגישה רצון לבכות,אחרי שנתקלתי במבט של דניאל.