הבטתי בדמותי המשתקפת מול המראה וייבשתי בעזרת חתיכת טישו את הדמעות בעדינות,כדי שלא ימרח כל האיפור.
התעשתתי על עצמי ויצאתי מהשירותים אחרי רבע שעה.
הבטתי בו כשהוא ישב בכיסאו והביט בשעון,ידעתי שהוא יודע שקרה לי משהו.
ידעתי שהוא מחפש אותי במבטו,ידעתי שהוא בודק כמה זמן עבר מאז שראה אותי נכנסת אל השירותים.
נשמתי עמוק והתקרבתי אל השולחן,אלאמש החטיפה מבט חודרני לעברי,אבל היא לא עניינה אותי עכשיו.
״תגידי לא לימדו אותך שלא מחרבנים בשירותים ציבוריים?״אמיר גיחך והביט בי בחיוך.
״איפה היית לעזעזל?״דניאל הביט בי במבטו העצבני.
הוא הזיז את הכיסא שלי לאחור על מנת שאתיישב,ואני בתמורה התיישבתי לידו.
המבטים שלו דיברו במקומנו,הוא חיפש בעיניי את התשובה לשאלות שלו,ואני במבט ריקני כאילו ואמרתי שאין לי תשובה לאף אחת מהן.
במשך האירוע כאילו הסביבה קפאה והיינו רק אני והוא,כולם מסביב צחקקו,רקדו ושתו.
ואנחנו ישבנו בשתיקה כשאנחנו מהורהרים כל אחד בפינתו,ואם בדרך כלל זה היה רק דניאל עם עצמו ואני שמנסה לדובב אותו.
הפעם זו הייתה גם אני שטבעתי אל תוך עומק המחשבות.
לפתע הרגשתי אצבע מלטפת את לחיי,זו הייתה האצבע של דניאל שניגבה דמעה שזרמה במורד לחיי.
אפילו לא הבחנתי בה מרוב שתהיתי כל כך על המשך הקשר הזה ועל כמה עוד נוכל להכיל את הסביבה העויינת שלו,
במקרה שלי זו הייתה המשפחה שלי בלשון מעטה לא התלהבה מהקשר הזה,ובמקרה של דניאל אלה היו החברים,או יותר נכון הידידות.
כל הנסיעה חזור לביתי עברה בשתיקה כבדה,כזאת שגורמת למעיים שלך להתהפך,כזאת שאת יודעת שהיא מבשרת על סערה.
הבטתי בדניאל רק בפעמים מעטות,ובפעמים מעטות אלה רציתי כל כך להתפרק על חזהו ומצאתי את עצמי מתחבטת בפנים.
לא הייתי מסוגלת לסיים את הקשר הזה,למרות שידעתי שיש אמת בדבריה של אלאמש,לא הייתי מסוגלת לדמיין אפילו יום אחד בלי דניאל במחשבותיי.
זו הייתה הנקודה שאולי הבנתי שאני אוהבת את דניאל אהבה עיוורת.
״את שותקת יותר ממני,זה מדאיג אותי״הוא פלט בחצי גיחוך חצי רעד בקול,זה היה כשכבר הגענו אל החניה של הבניין שלי.
״אני״פלטתי ונשימתי הייתה כבדה,
״אני.לא.מסוגלת.יותר״אמרתי כל מילה עם דגש ועצירה.
״מה קרה טוהר?מה פספסתי בערב הזה שהפך אותך ככה?״הוא שאל ועיניו שידרו דאגה,כזאת שגרמה לליבי לרצות לצאת אליו.
״אלאמש״פלטתי בבת אחת,לוכדת את עיניו שלפני שנייה היו תקועות בהגה של רכבו.
״דניאל,זה לא משנה כמה שתתכחש לזה היא אוהבת אותך.
היא מאוהבת בך.
והיא לא מסוגלת להכיל אותי בסביבתך,היא לא סובלת את העובדה שלבנה נצחה אותה בקרב הזה״.
לולא זה היה דניאל,רק אם זה היה בחור אחר הוא היה מוצא את עצמו כנראה ללא טוהר.
לעולם לא הייתי בחורה שנלחמת למען הבחור שלה,לעולם לא הייתי נאבקת בבחורות אחרות בשביל מישהו.
גם עם עומר שהיה אחד מהבחורים היחידים שאהבתי בחיי,לעולם לא מצאתי את עצמי נלחמת בשבילו בבחורה אחרת.
זה תמיד היה ברור לכולם,ברגע שמישהי מעזה להכנס למשוואה טוהר קמה ועוזבת.
YOU ARE READING
קצת אחרת (סיפור גמור)
Romanceאת יודעת,חשבתי שאת שונה,קצת אחרת״הוא אמר ״מסתבר שאת כמו כולם,מלאה במילים יפות ואג׳נדות,אבל כשזה מגיע למעשים,את פחדנית. את יודעת שאני הרבה יותר ממנו,ואת בכל זאת בוחרת בו, כי הוא הקל,הוא הרגיל. לכי לעזעזל טוהר,אני הייתי נאיבי מדי וטיפש מדי כדי לחשוב...
