קצת אחרת (סיפור גמור)

פרק 2-עונה 2

״אז מה שלומך?״עומר הביט בי כשהגעתי אל המסעדה והמתנתי לליאור ודנה שיגיעו,לינוי היתה ביום לימודים ארוך.
״בסדר גמור,מה איתך עומר?״חייכתי אליו חיוך רחב שיניים ובהיתי בו מתפלאת לראות כמה רציני הוא נהיה מאז שהתמנה לניהול המסעדה של אביו,לבוש בחליפה ומסורק.
״וואלה...בסדר״הוא נאנח ״ליאנה קצת משתגעת מהמסעדה,היא רוצה שנעביר את הניהול המעשי למישהו וננהל מהבית״.
״ואתה,מה אתה רוצה?״
״אני לא יודע״הוא משך בכתפיו ״מצד אחד אין לי זין יותר למלצרים האלה,ולאח״משית ולטבחים.
מצד שני,מה אני אעשה איתה כל היום בבית?״.
״יש לי כמה רעיונות טובים״קרצתי לו והוא התפרץ בצחוק.
״את משוגעת!״הוא חייך את חיוך רחב השיניים שלו ״שכחתי כמה...״הוא הוסיף בלחישה.
ואז במבט צדדי זיהיתי את ליאור ודנה מתקרבות כשהן בסערת רגשות וידיהן מונפות באוויר עד כדי כך שהן לא שמות לב אלי ואל עומר.
הסתקרנתי נורא לדעת מה קורה להן אבל מהנימוס לא צעקתי לעברן ורק חייכתי אל עומר חיוך שמרמז לו לסיים את השיחה.
״טוב...אז נתראה,ביי טוהר. אם יש בעיה עם השירות שלחי פשוט וואטסאפ,סבבה?״הוא קרץ לעברי והתרחק.

״אני אומרת לך שזה לא הוא!״ליאור הייתה אדומה בלחייה כשהתיישבה לידי.
״זה הוא!זה הוא!מטורף כמה שהוא נהיה חתיך!״דנה התלהמה ונראתה כל כך נרגשת.
״את פשוט סתומה דנה...זה לא הוא״ליאור גלגלה את עיניה ונטלה אל ידיה את אחד מהתפריטים ששכב על השולחן.
״טוב,בסדר,מה שתגידי!״דנה התעצבנה גם היא ואספה לידה את התפריט שנותר בודד.
״טוב אתן מתכוונות להגיד לי על מי אתן מדברות,או שאתן פשוט תמשיכו לנעוץ מבטים בתפריטים?״גיחכתי מכמה שהחברות שלי ילדותיות לפעמים גם כשאנחנו בנות 24.
״את לא תאמיני מי התחיל עם ליאורי בתחנת הרכבת...״דנה העיפה את התפריט וחייכה חיוך ערמומי.
״מעיקה!״ליאור פלטה בטון מיואש.
״מכחישה!״דנה השיבה לה.
״נו כבר!מי זה?״צעקתי.
״את זוכרת את גיא,הבחור החנון שתמיד אמרנו שהוא יכל להיות חתיך אם הוא רק היה מוריד את המשקפיים,את התלתלים ומתלבש בקצת יותר סטייל?״דנה פלטה את רצף המילים במהירות.
״נו...״התמתחתי על כיסאי מסתקרנת.
״אז הוא!עכשיו הוא עם משקפיי גיק נוטפות סטייל,רעמת תלתלים קצרה וסקסית,לבוש בג׳ינס וחולצות פלנל משובצות.
בקיצור הוא נראה כמו חנון בריטי כזה. חתיך פחד!״היא אמרה בהתלהבות.
״אני לא מבינה...״כיווצתי את גבותיי ״למה לא פשוט שאלתן אותו אם זה הוא?״.
״כי ליאור התביישה!היא גמגמה כמו סתומה!ואם לא הייתי אומרת לו את השם המלא שלה כדי שיחפש בפייסבוק אז היא הייתה ממשיכה להרקב ברווקות שלה!״היא התמלאה בגאווה על כך שדאגה לחברתה הבודדה.
״אבל דנה,לא חשבת על זה שאם זה גיא החנון מי׳ב הוא היה מזהה את השם של ליאור ושואל אותה אם זו היא?״שאלתי וליאור הנהנה בראשה בצורה מוגזמת,לעומת דנה שקפאה עם פרצוף הניצחון הטיפשי שלה.
״זה הוא״היא פלטה לבסוף,
״אני בטוחה!אתן עוד תראו!״היא הוסיפה גורמת לנו לגחך כשהיא ממשיכה למלמל בכמה שהיא בטוחה.
״שתיהי לי בריאה דנה...״מלמלה ליאור והניחה את כף ידה על מצחה כסימן לייאוש.

שכבתי על מיטתו של דניאל כשציון ישב על כיסא המחשב שלו,וביחד דמיינו כיצד אנחנו נוסעים לבקר באתיופיה וציון מראה לי את כל זכרונות הילדות שלו ונהיה למעין מדריך הטיולים שלי.
״את כל כך תתאהבי במקום!כל כך הרבה ירוק וזהב...״ציון מלמל כשכפות רגליו על המיטה ואני קירבתי את ציפורניי על מרכז כף הרגל שלו באיטיות כשלא שם לב,מתחילה לדגדג אותו והוא פורץ בצחוק.
״די!די!״הוא צרח מתוך הצחוק המתוק שלו גורם לי לרצות לאכול אותו.
״מה נראה לך שאת עושה?״שמעתי לפתע ודניאל עמד בכניסה לחדרו,שלוב ידיים בצורה שמדגישה את שרירי החזה שלו שאני כל כך אוהבת.
״רק לי מותר לדגדג למוות את אח שלי״הוא הוסיף.
״מה אתה אומר...״הבטתי בו בהרמת גבה,
״כדאי לך לשתוק דניאל,לפני שאתה תהיה הקורבן הבא״הוספתי.
״את לא תעזי״הוא הביט בי בכיווץ עיניים,וציון מהצד חייך חיוך נלהב מדו השיח בנינו.
״הו...כן?״התרוממתי מהמיטה והתקרבתי באיטיות אל דניאל.
הנחתי את כפות ידיי על כתפיו של דניאל מסובבת את גבו אל כיוון המיטה,ואז דחפתי אותו על המיטה משליכה את כל גופו.
התיישבתי עליו,תופסת בחוזקה ברגליו כדי שלא יזוז והתחלתי לדגדג את כפות רגליו.
״לא אעז,הא?״צרחתי כשדניאל פרץ בצחוק מתגלגל ותחנונים שאפסיק.
״אני מצטער!את מנצחת!תפסיקי!״הוא צרח וציון רק הביט מהצד.
״אתה בוגד!אני מגן עלייך...ואתה צוחק!״דניאל הוסיף.
אני התעייפתי ונאנחתי משתרעת על המיטה גם כן ליד דניאל ומתנשפת מהמאמץ שעשיתי כדי להחזיק את דניאל החזק והחסון.
יכלתי להרגיש את המבטים הננעצים של דניאל בפניי ובגופי.
״עייפתם אותי משפחת צ׳קול...״מלמלתי בעיניים עצומות.
ואז הרגשתי זרועות מחבקות אותי חזק ונשיקות רבות משני הכיוונים.
״קרציות!״צווחתי,למרות שליבי התמוסס מהאחים האלה.

״דניאל...״מלמלתי.
״הא״הוא השמיע קול כשישבנו במרפסת ביתו והוא היה עסוק במלאכת העישון שלו כרגיל.
״אני חושבת שהגיע הזמן להיכרות משפחתית״אמרתי.
הוא נעצר משאיפת עשן הסיגריה והסתובב עם כל ראשו לכיווני.
״אין סיכוי,טוהר״הוא פלט.
״למה?״
״כי ההורים שלך שונאים את זה שאת יוצאת עם אתיופי״הוא אמר.
״הם יתמודדו״אמרתי.
״אז למה?למה את צריכה את זה...טוב לנו ככה״הוא אמר.
״באמת דניאל?טוב לנו ככה?״הבטתי בו ״אתה לא רוצה שנקים משפחה יום אחד?״.
הוא הביט בי ארוכות בחיוך,
״את מציעה לי נישואים טוהר?״הוא חייך.
״היית מת דניאל,אני לא אפטור אותך מלעשות זאת״אמרתי,
״ההורים שלי ואתה תצטרכו להתמודד אחד עם השני,וזה סופי״.
״אני שונא אותך״הוא אמר.
״גם אני אוהבת אותך״מלמלתי והתרחקתי ממנו כשאני נשענת על מעקה המרפסת,
לא עבר זמן קצר עד שהרגשתי סנטר מונח על כתפי ונשימות ארוכות.
״אל תפחד דניאל״יכלתי לקרוא את החששות שלו מתוך שפת הגוף שלו,יכלתי לקרוא את הפחדים ואת המחשבות שרצות במוחו.
״אני אשמור עליך״.