עונה 2-פרק 15

4.2K 252 25
                                    

שעה שלמה עברה והשעה הייתה כבר 3:45 לפנות בבוקר,אבל מאגר הדמעות לא אזל ומצאתי את עצמי עדיין רטובה מדמעות,כשאני יושבת על הרצפה וראשי מונח על כרית לב שקיבלתי במתנה בגיל שש עברה.
לא הייתי מסוגלת לסבול את חוסר הנוכחות שלו לידי גם אם הייתה לכמה שעות בודדות,התרגלתי כל כך לישון לצידו,וגם בלילות שלא ישנתי לצידו הן היו מלוות בשיחות טלפון לאורך כל הלילה עד שהיינו נרדמים מצידי קווי הטלפון.
לא הייתי מסוגלת לסבול את העובדה שהוא אולי כבר לא יהיה שלי,וכל זה בגלל מוסכמות טיפשיות שקובעת החברה,כל זה בגלל מה שאהבה הרסנית עושה ללבבות של אנשים.

״הלו״
עניתי בין הנשימות הכבדות והבכי המשתנק שלי,כל כך רציתי להסתיר את העובדה שאני בוכה,אבל כשהשם שלו הופיע על צג המסך שלי לא יכלתי שלא להתפרק בבכי ומנגד לא יכלתי לסנן אותו.

״את בוכה״

״לא״ שיקרתי וגיהוק יצא מתוך פי,לוכד את צחקוקו המתוק כמלאך.

״אני פה מחוץ לדלת שלך,תפתחי״הוא אמר וניתק את השיחה מבלי להמתין בכלל לתגובתי.

לא הבטתי אפילו במראה,לא היה אכפת לי שאני בטח נראת כמו נציגה של חברת איפור בסופר פראם עם כל האיפור שנמרח בפניי,הראסטות שלי היו אסופות לפקעת ענקית על קודקוד ראשי,ואת השמלה שלבשתי החליפה חולצת סוף מסלול ארוכה שהגיעה כמעט עד לברכי והסירה ממני את הצורך לשים גם מכנסיים.

פתחתי את הדלת מוצאת אותו שעון על הקיר הצמוד לדלת הכניסה לבית,הוא כמוני החליף את בגדי האירוע לטישרט לבנה חלקה ומכנס ספורט קצר.
עיניו סקרו את רגליי ואז את פניי,הוא נשך את שפתיו והביט בי במבט ששבה את ליבי,אבל אספתי את עצמי והסתובבתי חזרה אל הבית מפנה לו את גבי.
התיישבתי על הספה בביתי פורקת את הגולגול והראסטות נזרקו בכבדות על גבי.

״טוהר״הוא התיישב לידי ומצאנו את עצמנו במרחק של כמה סנטימטרים בודדים,בוהים בקיר שלמולנו.

״אני אוהבת אותך״פציתי את פי בקול רועד,והאמת היא שכל חלק בי רעד,כפות ידיי רעדו כששיחקו זאת בזאת,ברכיי,שפתיי,כל כולי רעדתי אוספת שוב ושוב את עצמי בכל נשימה מלבכות.

״אני אוהבת אותך דניאל,כנראה שיותר מעצמי״אמרתי לוכדת את מבטו,
״אז בבקשה אל תפגע בי״.

הוא הרים את גבותיו וראיתי איך הוא נפגע בעצמו ממה שאני אומרת,הוא נעמד למולי ואז כרע על ברכיו כשהוא יותר נמוך ממני עכשיו.

״תסתכלי על העיניים האלה טוהר״הוא אמר,
״את שינית אותי ביום אחד,וזה לא עוד אמירה קיטשית,את יודעת שאני שונא את זה.
את שינית אותי ביום אחד,וזה היה ביום ההוא שראיתי אותך בוכה על עומר הבן זונה שבא להודיע לך שהוא מתחתן״.

נזכרתי ביום הזה,איזה שבר כלי הייתי,נזכרתי איך הייתי מרוחה על הרצפה צמודה בגבי אל דלת הכניסה,נזכרתי איך משיחה לא מתוכננת בטלפון עם דניאל מצאתי אותו כמקום ההתפרקות שלי,נזכרתי במבט שלו כשאמרתי לו שאני יוצאת עם מישהו חדש-שהיה אז דור.
נזכרתי איך הוא נכבה מאותו הרגע ולמרות זאת היה חשוב לו לא לכבות אותי,נזכרתי שלא הבנתי מה עובר עליו אז והיום אני מבינה,הוא היה מאוהב,מאוהב בי.

״את שינית אותי באותו היום,כי כשראיתי אותך בוכה על עומר אני יכול להשבע שהייתי מוכן לשבור לו עצם עצם בגוף על שפגע בך.
אני יכול להשבע שהייתי מוכן לעשות הכל כדי שתחייכי כבר ותפסיקי לבכות.
אני יכול להשבע שזו הייתה הפעם הראשונה שהזיז לי לראות בחורה בוכה כמו מטורפת מפרידה,תמיד חשבתי שזה פתטי.
וכשהרגשתי את כל זה ואת בכית בכלל מולי,הבנתי שאני מאוהב.
מאוהב אחרי שנים שלא העזתי בכלל להרגיש,ובטח שלא להרגיש כלפי מישהי לבנה״.

השתאתי מכל מילה שלו,הייתי מוכנה כבר להסתער על גופו לולא הייתי כל כך מפחדת מלאבד את עצמי בתוכו.

״אז איך אני אהיה מסוגל לפגוע בך טוהר?אה?״הקול שלו רעד ולאחר כמה שניות דמעה בוגדנית זלגה מעיניו,
״איך?איך?איך?את כל מה שביקשתי״.

לא הצלחתי יותר לשמור דיסטנס ממנו,אחזתי בפניו מנגבת את הדמעות מפניו,לא רציתי לראות אותו פגיע כל כך,לא יכלתי להכיל אותו שברירי,רציתי אותו מאושר וחזק.
הוא בתמורה עטף את גופי כשהוא מפיל את גופי אל רגליו ושנינו יושבים על הרצפה.
התפרקתי אל תוך החזה שלו בבכי עצום והוא רק מלטף את גבי.

״אני מבטיח לך שאנחנו נעבור את זה טוהר,אנחנו נפתור את המצב הזה.
אני אדבר איתה,והיא תצטרך להתמודד עם העובדה שאני שייך למישהי אחרת.
אסור לנו להתרחק בגלל משהו כזה,הרי אנחנו הולכים לעבור את הרבה משברים כאלה,אנחנו בכל זאת זוג לא שגרתי,זוג מוזר לעיניים של הסביבה״הוא לחש בנחישות את המילים אל תוך אוזניי,כל מילה שלו הרגיעה אותי יותר והבכי דעך לאט לאט.
מצאתי את דניאל סוף סוף נלחם,מפגין רגשות,מבקש לשרוד,מבקש אותי.

קרני שמש של זריחה החלו להופיע מבעד לחלון,ואנחנו שכובים על השטיח בסלון הבטנו בהן בעיניים אדומות מדמעות,כפות ידיו ליטפו את מצחי וכפות ידיי ליטפו את התלתלים הקטנים שיצאו מראשו עקב העובדה שהוא צריך להסתפר,
ואז הרגשתי את עיניי נעצמות ממגע הקסם של דניאל.

______________________________
טוב,אז זה לא סוד כמה שחשוב לי שתשמעו את השירים שאני מצמידה לפרקים,זה שירים שעושים את כל האווירה של הפרקים.בדגש על פרקים דרמטיים או עצובים.        הפרק היה לי נורא קשה להחליט על שיר,היו שלושה שירים שממש התלבטתי בינהם,בסוף המשכתי לשמוע שירים ובסוף השיר הזה נשמע באופן ספונטני והחלטתי לשים אותו כי יש בו משמעות עמוקה למערכת היחסים בין טוהר לדניאל.
תמה החפירה.
קריאה מהנה נשמות❤❤❤

קצת אחרת (סיפור גמור)Where stories live. Discover now