קצת אחרת (סיפור גמור)

פרק 24

״מה קורה איתך?״הקול שלו העיר אותי,יום חמישי הוא יום החופש שלי,ואין יותר טוב מזה.
״הערת אותי״עניתי בקול צרוד,מותחת את רגלי ומעיפה את השמיכה מגופי.
״מצוין,תיהיי מוכנה עוד שעה ותתלבשי קליל״הוא אמר.
״מה זה אומר?״שאלתי נעמדת מול המראה ומביטה במראה הנוראי שלי על הבוקר.
״ביי,נשיקות!״הוא אומר ומנתק.
אני נותרת להביט במראה,השיער שלי אסוף בגולגול על קודקוד ראשי אבל חצי ממנו לא באמת אסוף כבר,יש לי קימטוטים קטנים ליד העיניים מעידים שהרגע קמתי,ושאריות של מסקרה שכנראה לא ירדו במקלחת מלוות את קודקודי העיניים שלי.
מה שמזכיר לי את אתמול,ואת דניאל,ואת כל הסיטואציה המוזרה הזאת,ואת זה שכשאני חושבת עליה אני נתקפת פרפרים ותחושה שהיא לא טובה אבל גם לא רעה,משהו מוזר קורה לי לאחרונה ואני לא יודעת מה זה.
אני שוטפת את גופי וחושבת שוב ושוב על מה שקרה אתמול אצל דניאל,הוא כמעט ולא הביט לי בעיניים,הוא כמעט ולא דיבר.
ודניאל הוא לא טיפוס שלא יודע להתנסח או להביע את מה שהוא חושב,מה קורה לו?ומה קורה לי שאני מתעסקת בזה אין סוף?
הרי הספקתי להכיר את דניאל מעט,והבנתי שאני אצטרך להתרגל לפתיחה וטריקת הדלתות שלו כל פעם מחדש.

״אני שמח שהקשבת לי עם הקלילה״דור אמר כשנכנסתי אל המכונית שלו,לבושה בשמלה רחבה בצבע צהוב בננה.
״אל תנתק לי יותר בחיים כשאני שואלת לאן הולכים״אמרתי בקול שמחקה עצבים.
״אל תגידי לי בחיים מה לא לעשות לך״הוא אמר בטון שובבי וקרץ לי.
״תרגע״התקשתי להשתלט על החיוך שעלה על פניי.
המכונית שלו נעצרה בחניה שמול הים,הוא שלף משקפי שמש מאחת ממגירות האוטו והניח על פניו,מעביר את ידיו על שיערו ומסדר את החולצה הלבנה שלבש.
״או אה,יש לך דייט עם מישהי?״שאלתי בחיוך.
״כן,מישהי כזאת...איך אני אגיד לך?מכירה את הבנות האלה שהן כל כך יפות ואתה אומר לעצמך איך לעזעזל אין לא בר רפאלי?״הוא כיווץ את גבותיו מביט באוויר במבט שתוהה,וידו מלטפת את הזיפים של סנטרו,גורם לי להתכווץ בכל גופי מהמראה הזה שלו ומהמילים שהוא אומר.
״לא...לא מכירה״אמרתי.
״טוב אתן הבנות זה עם קנאי״הוא משך בכתפיו ואז פתח את דלת הרכב ויצא,הוא התקרב לדלתי על מנת לפתוח לי אבל אני לא חיכיתי ויצאתי לבדי.
״תוקפנית״הוא אמר נושך את שפתו ״אני אוהב את זה״.
״אתה לא רגוע היום״אמרתי מגלגלת את עיניי ועוברת אותו.
״בכלל לא״הוא אמר מושך אותי בידי לאחור,גורם לי למעוד מעט על גופו,כשהוא שעון על המכונית,וידיו מלטפות את כל גופי וגורמות לשמלה הקצרה מימלא שלי לעלות עוד יותר.
שפתיו מתרסקות על שלי ואני תוך כדי מנסה להוריד את השמלה כדי שמישהו שלא צריך לראות לא יראה לי את התחתונים.
״מממ...את לא עשית בחוכמה שבאת עם הצהוב הזה״הוא מלמל תוך כדי שלשונו מרפרפת בפי.
״אה וואלה?״התגרתי בו מתנתקת מפיו.
״מת על צהוב״הוא סינן וקירב את פיו אל שלי טורף את שפתיי שוב.
״ועל בר רפאלי״הוספתי.
״אולי תשתקי כבר ותתני לפרק לך את השפתיים?״הוא סינן גורם לי לחייך כשהוא מסתער בחזרה על שפתיי ונושך אותן בחוזקה גורם לי להכות באגרופי את חזהו,וכשהוא מתרחק קצת אני מושכת אותו בחולצתו בחזרה.
הוא גורם לגוף שלי להשתגע.