קצת אחרת (סיפור גמור)

פרק 7

הבטתי בעומר שמהרגע שהתנשקנו והתפייסנו הוא פרק כל עול,הוא שעשע אותי עם ההתנהגות המשוחררת שלו פתאום.
הוא לא בדיוק הטיפוס שמתשגע ומשתכר במועדונים עד שהוא כבר לא שולט בהתנהגות שלו,
הוא תמיד חייב להיות בשליטה,תמיד צריך לדעת שהתדמית שלו נשמרת.
שיחקתי בקשית של הקולה שלי עם שיניי,מתאפקת לא לפזול לצדדים כי ידעתי שבצד ימין יושב דניאל עם עוד שני חברים ובוהה כמוני ברחבה,
נראה שאולי יש משהו משותף בינו לבין עומר,כי גם הוא לא רוקד ולא נראה שיכור כל כך לעומת רוב החברים והחברות שלו שתופסים את מרכז הבמה של המועדון הדי לא משוחרר הזה.
״אמרו לי שראו אותך באיזו מסיבה בחיפה איתו!״עומר צרח אל תוך אזני כשהוא עומד בין רגליי שנתמכו בברזלים של כיסא הבר.
״יושבת לידו!״הוא המשיך והתחיל לסובב את הכיסא שלי,כשאני מצחקקת מההתנהגות שלו.
הוא תפס בלחיי ונשך אותן בחוזקה,גורם לי להלום את גופו ולצרוח עליו שזה כואב,והוא בתגובה משך בכתפיו כשהוא לוגם מכוס וודקה של בחור שישב לידי וחזר אל הרחבה,גורם לי לצחוק ממש ולבחור שלידי לא כל כך.
היה לי כיף לראות אותו משוחרר סוף סוף,מתנהג בטיפשיות,לא נראה כמו בובה בחלון ראווה,נראה סתם חתיך שיכור.
החברים שישבו ליד דניאל התלהבו כמו עומר מהלהיט ״מסיבה בחיפה״ ונטשו אותו לטובת הרחבה,ואני כבר התקשתי לא לפזול שהרגשתי דמות מביטה בי.
זה נהיה מן קרב מבטים ביני לבינו,כשאני הבטתי הוא הוריד את עיניו למסך הסמרטפון,וכשהוא הביט בי גלגלתי את עיני אל הרחבה,מזייפת חיוכים מההתנהגות של עומד,למרות הקושי כשהמילים של דניאל שוב הדהדו בראשי.

השיר ״My way" התחיל להתנגן ולפתע נשמעו צרחות אימים מהחבורה של דניאל שגרמה לרוב העיניים במועדון לחפש את מקור הרעש,
הם הסיטו את אצבעותיהם אל דניאל שחייך וכיסה את פניו בעזרת כפות ידיו,הם כולם התקרבו אליו כשהם צועקים את המילים בהתלהבות,
ואז כשהפזמון חזר על עצמו הם הסיטו את תשומת הלב אל בחורה שהיתה בניהן,לבושה בשמלת מיני צמודה בצבע ורוד בהיר ועקבים גבוהים,
היא הייתה מדהימה ביופיה,והיא לא היתה מובכת כמו דניאל היא הניעה את גופה באיטיות מקבלת שריקות מהחברים שלה,שמשכו את דניאל מכסאו.
אני ניסיתי להסיט את מבטי הסקרן מהחבורה שהתנהגה לצלילי השיר כאילו זה בדיחה פנימית בניהם.
אבל כשדניאל באמת קם והניח את ידיו על מותנה של הבחורה,ממלמל את המילים של השיר בצורה מדויקת,יכלתי להשבע שזה הדבר הכי מושך שראיתי.
יכלתי גם להשבע שבינו לבין הבחורה הזאת היה משהו.

״סעמק מתפוצץ לי הראש״עומר מלמל והעביר את כפות ידיו על פניו,
״אמרתי לך,אתה לא הפסקת לשתות,התנהגת כמו משוגע!״צחקתי כשנזכרתי בהתנהגותו במועדון.
״אני משוגע כבר כשאני נותן לך לנהוג לי במכונית״הוא מלמל גורם לי לגחך.
״זו לא בעיה שלי שאתה לא יודע לשתות,ויש לך האנגובר...חוץ מזה שזה מוכח מחקרית שנשים נוהגות יותר טוב מגב...״
״תעצרי תעצרי לי פה טוהר!אני חייב להקיא!״הוא קטע את רצף המשפטים שלי גורם לי לבלום בצד הכביש,כשהוא פותח את הדלת ומקיא את נשמתו.
״אני לא מאמין שאני צריך לנהל היום את המסעדה המזויינת הזאת!מה הוא טס עכשיו באמצע החיים!״הוא סינן כשהמשכנו בנסיעה.
״אני כבר אומרת לך שכדי לך לווסת את אוצר המילים שלך,כי אם ככה אתה תבריח היום לקוחות לאבא שלך״אמרתי כשהחנתי בחניה של עובדי המסעדה.
״מה את עושה?״
״מה אני עושה?״התפלאתי.
״מה מה את חונה במסכנות הזאת,תחני בחניה של הלקוחות,ובחניה הזאת שבדיוק מול הזכוכית שמשקיפה אליה״הוא סינן ושפשף את עיניו.
״אתה לא רציני...״גיחכתי בציניות.
״מאוד רציני,חסר לי שאחד המלצרים הדפרים פה יכנס לי באוטו״הוא מלמל,גורם לי לצחקק.

״טוב...אה,בוקר טוב״ הוא נשמע חסר סבלנות מול מעגל המלצרים שעמדו מולו,
שתי בנים התווכחו בניהם על מחיר הדלק בשבוע האחרון,מתעלמים מעומר,ואני כבר ידעתי שזו טעות,במיוחד שהוא לא בבוקר הכי טוב שלו.
״טוב טוב טוב,צילי וגילי,זדיינו לי מהעיניים,באמת אבא שלי זרק לי משהו על זה שצריך לנקות את כל הזכוכיות של המסעדה.
היום אין לכם שולחנות.״הוא אמר,כשאני עומדת לידו ומתאפקת לא להתפקע מצחוק,אני לא מאמינה.
״מה???אחי אתה רציני?״אחד מהם מחה.
שאר המלצרים דווקא נהנו מהסיטואציה והתחילו להריץ בדיחות על זוג המלצרים.
״יאלה ששש!!!״עומר צעק והעביר את שיערו לאחור,
״תקשיבו טוב,אתם באים לי מה זה לא טוב היום ואני גם בימים הטובים שלי לא כל כך נחמד,
אז תאספו את עצמכם ובזריז,
אני לא רוצה לשמוע שום תלונה מאף ישראלי משועמם שבא לבלבל לי במוח על ארוחת בוקר קרה או חרא של מלצר! ברור?״
זיהיתי מבטים של מלצריות פוזלים אליו,כמו כולן הן נמשכות לפקעת העצבים שלא רואה ממטר,זאת שמסוכן להסתבך איתה,ושצריך להיות ממש מוצא חן בעיניה כדי לקבל ממנה יחס נורמלי,זאת שנקראת עמרי.
הוא שחרר אותם,נשען בידיו על הבר,ואני שרציתי לסמן את הטריטוריה שלי העברתי אצבעות על שיערו,
הוא בתמורה השמיע אנחת יאוש.
״כוסעמק טוהר איך אני עושה את זה?״
״אני אעזור לך,יש לך אותי״ניסיתי לעודד אותו.
״אני לא מבין למה הוא לא שם אותך!אני לא בנוי לזיבולי מוח האלה״הוא התלונן בטון ילדותי,גורף ממני חיוך.
״לא רציתי עומר,לא מתאים לי לחלק לחברים שלי פקודות״אמרתי.
״שישרפו מצידי!!!״הוא אמר בעצבים גורם לי לצחוק.

מצאנו את עצמו ביום מטורף,חבורות של תיירים החליטו לנחות במסעדה,לקוחות קבועים לא הפסיקו לחפש את המנהל,עומר לא הפסיק לצרוח ולהעיף מלצרים על ימין ועל שמאל,ואני מצאתי את עצמי מפזזת בין שולחן לשולחן ומנסה לחפות על טעויות של אחרים.
״חיים שלי אני חייב שתקחי את שולחן 12״עומר סינן כשהוא מתנשף,בחיים לא ראיתי אותו כל כך לא מאוזן,
״אין מצב אני מתה פה!״הרשתי לעצמי להתלונן בפניו ״איפה יולי הזאת?היא תמיד מטפלת ב12״
״לא יודע איפה המטומטמת הזאת,אבל המארחת אמרה שהלקוחות שיושבים ב12 מכירות את הבעלים וצריך להתנהג איתם יפה,
אני לא יכול לשים את אחד המלצרים המטומטים האלה״הוא אמר.
״בסדר...״גלגלתי את עיניי מתקרבת אל השולחן,
זיהיתי שלוש בנות צעירות שנראות בערך בגילי,לבושות לבוש יוקרתי,כל אחת מאופרת ומדוגמת מכף רגל ועד ראש.
״היי בנות,מה בשבילכן?״חייכתי אליהן בנימוס,
הן הביטו בי באדישות,כשהבולטת והיפה מבניהן שאפה את אוויר הסיגריה שהיה בין אצבעותיה העדינות,
״תגידי בעל הבית שלכן נמצא?״היא סיננה בקול נשי ואיטי,השיער הבלונדיני והגולש שלה התנופף ברוח באיטיות בצורה מהפנטת.
״יש בעיה?״שאלתי.
״לא מותק,אנחנו מכירות אותו״אחת מהבחורות האחרות התערבה.
״עמנואל לא נמצא כרגע,הוא בחופש...״
״לא עמנואל חמודה,הבן של עמונאל,עומר,עומר נמצא כאן?״הבלונדינית שנראת כמו קטלוג של ויקטוריה סיקרט הביטה בי.
בלעתי את הרוק,מביטה בעיניה החתוליות שצבע כחול בוהק בלט בעזרת קרני השמש ששקעה בדיוק.
אני יודעת מי היא
ליאנה,האקסית המפורסמת של עומר.