השיר ״היום יום הולדת״ התנגן בחוזקה בדירה עד שגרם לי להתעורר משנתי העמוקה כל כך והלא צפויה על הספה בסלון,פקחתי את עיניי אל דירה מלאה בבלונים שמכסים את הרצפה בכמותם הרבה.
ליאור דנה ולינוי קיפצו מסביבי ורקדו בשיגעון,כשאני מביטה בהן בחיוך שליו,השינה הזאת מילאה אותי קצת מכל הריקנות.
״מזל טוב יפה שלנו!״דנה צרחה על מנת להתגבר על המוסיקה ואז עטפה את צווארי בזרעותיה כשהיא לא מפסיקה לנשק אותי.
דחקתי בגופה על מנת שתרפה ממני,זה היה יותר מדי לבן אדם שרק קם משינה.
״תודה לכן אהובות״אמרתי כשקמתי מהספה וראיתי שעל פינת האוכל מונחת עוגת קצפת עם המון סוגי שוקולדים וכיתוב של מזל טוב.
התקדמתי אל המקלחת במטרה לרחוץ את פניי,הן היו מרוחות מאיפור והראסטות שלי היו קלועות לצמה שכבר חצי התפרקה ומתוכה יצאו קצוות של ראסטות.
נאנחתי ופשטתי את בגדיי נכנסת לשטוף את גופי,כשתוך כדי צחצחתי את שיניי,זו מן שיטה כזאת שחוסכת,שתי ציפורים במכה אחת.
יצאתי מהמקלחת עטופה במגבת ונכנסתי אל חדרי כשעל מיטתי היו המון מתנות בתוך שקיות ועל כל מתנה ציטוט קטן,על הקיר היה שלט ענק שחברותיי הכינו עם תמונה של ארבעתנו מאחד הבילויים שלנו,חייכתי,הן תמיד דאגו לכך שארגיש שזה היום שלי,אבל היום לא הרגשתי שום דבר.
לא השיר ולא הבלונים ולא המתנות יגרמו לי להרגיש את מה שדניאל יכל לגרום בעזרת חיוך אחד.
לבשתי שמלה רופפת וקצרצרה בצבע ירוק זית,את הראסטות פיזרתי וקלעתי שתי צמות משני צידי ראשי שנאספו לחצי קוקו.
לא ידעתי למען מה אני בכלל מתלבשת או מתארגנת,הרי לא היה לי שום תכנון לחגוג או לעשות משהו מיוחד,זו בסך הכל הייתה עוד יום הולדת.
״מה תרצו להזמין?״מלצר בעל עיניים תכולות הביט בנו בחיוך כשישבנו בבית קפה.
״את העוגת שחיתות הכי מפחידה שיש לכם,יש לנו פה ילדת יום הולדת״לינוי אמרה ופזלה במבטה לעברי.
גלגלתי את עיניי באדישות,למה זה צריך להיות רלוונטי למלצר מסכן שיש לי יום הולדת?שנאתי בתור מלצרית את הלקוחות שדחפו את המידע הטיפשי הזה,כאילו שלא היה מימלא מביך ומעצבן לשיר ״היום יום הולדת״ כשהגשנו את הקינוח העלוב עם הזיקוקים.
״הו,זה מצדיק את זה,במיוחד לילדת יום הולדת כזאת״המלצר הביט בי בחיוך רחב שיניים,הוא היה חתיך בטירוף. היה לו חיוך ענק בעל שיניים צחורות וישרות כפלס.
היו לו שתי גומות עמוקות ושיער שחור בצורה מדהימה,אולי ביום מן הימים הייתי משתפת פעולה עם המבטים המרוצים של חברותיי ומפלרטטת איתו,כרגע הדבר היחיד שהעסיק את הלב שלי זה געגוע.
״תודה״מלמלתי ביובש והתעסקתי בפלאפון שלי שהיה מוצף בהודעות יום הולדת,זיהיתי את השם ׳דניאל׳ באחת מההודעות בפייסבוק שקיבלתי וזינקתי ממקומי כמעט על מנת לבדוק,לבסוף זה היה סתם אחד מהילדים שלמדו איתי בתיכון,מה שגרם לי לרצות לשבור את הפלאפון המזדיין.
YOU ARE READING
קצת אחרת (סיפור גמור)
Romanceאת יודעת,חשבתי שאת שונה,קצת אחרת״הוא אמר ״מסתבר שאת כמו כולם,מלאה במילים יפות ואג׳נדות,אבל כשזה מגיע למעשים,את פחדנית. את יודעת שאני הרבה יותר ממנו,ואת בכל זאת בוחרת בו, כי הוא הקל,הוא הרגיל. לכי לעזעזל טוהר,אני הייתי נאיבי מדי וטיפש מדי כדי לחשוב...
