פרק 11

4.9K 284 8
                                    

״מה אתה עושה פה?״
הבטתי בו,הוא עמד בקושי,כשהחולצה הלבנה שצמודה לגופו מוכתמת בנשיקות בצבעים זוהרים של אודם,ובשלוליות של אלכוהול.
הוא נראה כאילו שכל המסיבה שהיה בה עברה דרך החולצה שלו.
״את אוהבת אותי?״הוא הביט בי בעיניי כשעיניו מצטמטמות והריסים הארוכים שלו סוגרות עליהם.
הוא נראה שבור,מעולם לא ראיתי את עומר כל כך שבור,הרי פעמים מעטות הוא הסכים לעצמו להשתכר עד כדי איבוד שליטה.
פעמים מעטות יותר נתקלתי בו מתלכלך בבגדיו,ולא מחליף אותם באותו הרגע.
פעם אחת הוא הגיע עד לבית הוריי, בפעם שהעזתי להציג אותו בפני המשפחה שלי.
״עומר,אני מזמינה לך מונית״מלמלתי כשהוא עדיין מרוח על הקיר שצמוד לכניסת ביתי.
״את אוהבת אותי?״הוא חזר על דבריו והפעם התיישר בעמידתו אוחז במותניי.
״אל תגע בי״הרגשתי את הצמרמורת ממגעו בגופי.
שבועיים שלמות עברו מאז שנפרדנו,שבועיים שהייתי כלואה בבית הוריי,מחכה לפגישה המחודשת עם מנהלת בית הספר של ציון שתכניס אותי סוף סוף למשרה.
שבועיים שניסיתי לא להציץ יותר בקיר הפייסבוק של עומר ולראות אותו מבלה כל יום במסיבה אחרת עם מישהי אחרת,
שבועיים שחייכתי בלי סוף למשפחתי כדי לא להסגיר איך הלב החלש שלי עדיין מתגעגע אל עומר.
הוא בלע רוק מחליק את ידיו מגופי,ועובר אותי נכנס אל ביתי ללא רשות ונזרק על ספת הטלוויזיה של אבא שלי.
חשבתי לעצמי כמה מזל יש לו שההורים שלי נסעו לאירוע רחוק כי סביר להניח שאבא שלי היה משפץ לו את הפנים אחרי ששבר לבת שלו את הלב.

״תסתכלי עליי,את באמת רוצה להגיד לי שאני לא מזיז לך יותר כלום בלב?״הוא הביט בי,ומדהים לראות שלמרות שהוא שיכור מאוד הוא מסוגל לדבר בצורה רהוטה ולא כמו אדיוט.
״עומר אתה פה בתוך הבית שלי,רק כי אני מרחמת עלייך בגלל איך שאתה נראה. אבל ברגע שהמונית תגיע אתה מוזמן להזדיין לי מהחיים״פלטתי בחוסר סבלנות,הוא עצבן אותי שהוא העז לדבר על לב ועל מה שמזיז אותו.
הלב שלי התרסק ממנו כבר מאות פעמים,הוא התרגל להשבר שוב ושוב.
״ואם פרידה,אז שיהיה שלום בנינו...ואם שלום אז שיהיה מי שישמור עלינו!!!!״ הוא שר בעיניים עצומות את השיר של המדהים של דקלה,גורם לי לרצות לבכות יותר מאשר לצחוק מהמראה שלו שר.
״תסתום כבר!תסתום את הפה שלך!!!!״צרחתי מבעד לדמעות שהחלו להציף את עיניי,מעיפה עליו כריות של הסלון ומתפרצת בבכי מטורף.
הוא רק צחקק מבעד לכריות שעפו לכיוונו והמשיך לשיר את השיר הכואב.
התמוטטתי ממולו כמו מפגרת,נותנת לו להפשיט אותי כמו תמיד מכל מה שהעזתי לעטות על גופי,פעם זה היה הקשיחות שלי,היום זה ההתגברות עליו.

הפלאפון שלי שצלצל העיר את עומר שנרדם לכמה דקות מאז הבכי שלי והשתיקה הארוכה של שנינו,
הפלאפון שלי היה מונח על שולחן הסלון,ואני שהייתי במטבח מכינה כוס תה נזכרתי שהוא בקרבת עומר,מכירה אותו טוב מדי,זינקתי אל הסלון.
אבל זה היה מאוחר מדי כי הוא היה כבר בכף ידו של עומר,שהביט בפלאפון שצלצל שניות ארוכות.
״את בקשר עם הבן זונה הזה״הוא הרים את מבטו אליי,ואני נאנחתי יודעת על מי הוא מדבר,הוא מדבר על דניאל.
דניאל מתקשר אלי מדי פעם כדי לספר לי על ציון,ואם הוא התקשר רוב הסיכויים שקרה משהו עם ציון מה שגרם לי להיות מודאגת.
״תביא לי את הטלפון עכשיו עומר״אמרתי בידיים רועדות.
״זין שלי״הוא אמר ולחץ על הכתפור הירוק,
״הלו״.
עצמתי את עיניי בולעת רוק,יודעת שהולכת להיות פה דרמה חדשה,והצטערתי על השניה הארורה שפתחתי את הדלת לעומר ב10 בלילה.
״שלום אדון כושי״הוא ענה בקול אדיש ורדום,אני שלא שמעתי את הקול של דניאל התקרבתי אליו מסננת שוב ושוב שיביא לי את הטלפון.
״היא לא יכולה לדבר איתך עכשיו,היא מכינה לנו בדיוק אמבטיית קצף מפנקת.אז תזדיין לה מהחיים״הוא אמר מנתק ת הפלאפון וראיתי איך הוורידים שלו בולטים במצחו ובזרעותו מסגירים את העצבים שלו.
״תביא לי כבר תפלאפון יאדיוט!״צרחתי הפעם,
הוא אפילו לא נגע בי,פשוט הסתובב על הכורסא שמתגלגלת.
״עומר אני נשבעת לך שאתה מתחיל לעלות לי על העצבים״
״מה את כבר יכולה לעשות?אה?
לא ידעתי שאת כל כך מופקרת,לא לחכות אפילו שבועיים אחרי פרידה ממישהו שהיה איתך שנתיים?״ הוא ירה לעברי בקול עוקצני,מביט בי ודרך עיניו יכלתי לראות את הכאב שמנסה להסתיר.
עליתי מעל גופו מקבלת ממנו מבטים מבולבלים,מניחה את ברכי על איברו בחוזקה גורמת לו להתקפל מכאבים שלהם לא ציפה,ואז חטפתי את הפלאפון מידו.
״אני מתחרטת על כל דקה בשנתיים האלה יחתיכת אפס״ סטרתי ללחיו בחוזקה וקמתי מהספה,כשהוא ממשיך להתקפל מכאבים.
״אז הכושי פמפם אותך כבר אם את מדברת ככה,נכון?״הוא צעק כשעדיין כואב לו.
הבטתי בו נגעלת ממנו,ולפתע הבנתי שזה טוב שהוא בא ככה שיכור ומבולבל,הבנתי שזה טוב בשבילי.
להבין שאני לא מפסידה כלום,שאני מרוויחה חופש מבן אדם כל כך עלוב וחסר ביטחון.
תפסתי בחולצתו מהצווארון מושכת אותו לקום מהספה,
״תעוף מפה״אמרתי שהוא קם מהספה,
״אבל המונית שהזמנת...״הוא מלמל.
״מצידי תרקב!״צרחתי ״תעוף מפה כבר!תעוף לי מהחיים כבר לעזעזל!״.
הוא הביט בי המום הפעם,כשהוא יותר פיקח משכרונו.
״אתה מרוצה ששברת אותי?שהרסת בי כל טיפת כבוד או שמחת חיים?אתה מרוצה מזה?
השגת את מה שרצית!עכשיו תעלם לי מהחיים כמו שאתה יודע להעלם בכל פעם שמשהו לא מוצא חן בעינייך!!!״אמרתי דוחפת את גופו בחוזקה אל כיוון הדלת.
הוא נעמד ליד הדלת מביט בי בשתיקה דקות ארוכות בהלם,אני יודעת שהוא חושב שהשתגעתי,כי היום הספקתי לבכות לידו,להרביץ לו,ולצרוח.
אבל אני לא השתגעתי,אני סוף סוף שחררתי את כל מה שאגרתי .
״תעוף מפה עומר,אני לא מוצאת בכלל מה אהבתי בך.״אמרתי הפעם בטון הרבה יותר שקט ועייף.
״אני לא מוצאת כלום בך.״
הוא בלע רוק מסגיר את ההלם שמכה בו מההתנהגות שלי,
ואז יצא מהבית מתנדנד בהליכתו.
מותיר אותי מדממת בתוך שלולית האכזבה הארורה מעצמי,האכזבה מהבחירה שלי באיזה אנשים להתאהב.

קצת אחרת (סיפור גמור)Where stories live. Discover now