אלי מטרד

פרק 2: אלות האדמה | חלק 2: אלי מטרד

אריאל התעורר בפראות, ובחן את סביבתו. הדיבור על הספינה היה דיי נכון, אבל הוא לא היה בטוח שהם בכפר ורדים יותר.

כל העולם סביבו היה שרוי בחשיכה מוחלטת; הסירה אפופה במסתורין. כשהביט אל מעבר לסיפון, הוא ראה שהמים היו צלולים למדיי. בקרקעיתם, הוא היה בטוח שראה יבשות, אוקיינוסים – הוא שט על רקיע העולם. "אוקי," אמר בניסיון להתמודד, "זה חדש. טוב, אתה אל, אז לא כל כך מפליא. אבל עדיין..."

"אני רואה שאתה מתמודד עם כל זה דיי בקלות, יחסית לאחרים."

הוא הסתובב אל מקור הקול. גופו היה של אדם לבוש בבגדי פרעה, וראשו של בז. האל רע בכבודו ובעצמו. "אל השמש," הוא חייך והושיט את ידו. "זה כבוד גדול."

רע עשה את הפעולה שהייתה הדבר הדומה ביותר לזקירת גבה. "אני לא בטוח מה אתה מצפה ממני לעשות."

"לחיצת יד?" שאל באטימות. "אתה יודע, נהוג ללחוץ את היד כשנפגשים בפעם הראשונה עם מישהו?..."

"האמנם? ראוי להשתחוות בפני אל, אבל בני האדם הזניחו ושכחו דרכים אלו לפני אלפי שנים."

סבבה, אל, אבל להשתחוות? למה מה קרה? "שמע, בלי להעליב, אבל אתה זה שפנה אליי."

הוא נאנח. "אנא שב, ילדי," הוא החווה בידו על המושב הקרוב. לאחר שהתיישב, רע המשיך את דבריו. "מבין הבודדים שהספקתי למצוא, אתה היחידי שמתמודד עם המצב דיי בבהירות."

"יש אחרים?" שאל בסקרנות. ייתכן ויש עוד מוזרים כמוהו?

טון הדיבור של רע השתנה. הטון הזה של-"תיכף אגיע לזה, אבל פרה-פרה."

"אתה יודע מה אתה באמת, אריאל מרון?"

"אני לא בטוח," הוא הרהר בכך בקול. "כבר אחריי גיל שלוש-עשרה שמתי לב שאני יכול לדבר עם בעלי-חיים. יש רקפות ליד הבית, בטח ראית אותן. אמא שלי לא השקתה אותן שנים, ואני דואג שהן לא יקמלו. אולי יש עוד, ולא גיליתי אותם עדיין."

"זה אפשרי," רע החל להגיד. "אתה חצי-אל, אריאל מרון. האישה לה אתה קורא 'אמא' היא לא קשורה אליך בדם. אמך האמתית היא גאיה, אלת הארץ, ואם כל האלים האולימפיים."

זה היה קיצוני. הוא היה פתוח לאפשרויות. אולי יותר בכיוון של דרואיד או קוסם. אבל חצי אל?

"איך אתה יודע את זה? דיברת עם גאיה או משהו כזה?"

"לא... אבל השמש יכולה לראות מעבר לבשר ודם," הסביר. "אני מסוגל לראות הרבה יותר מהאדם הרגיל, אריאל. אני יכול לראות את הכוח האלוהי שבך. הוא שייך לאלה גאיה. ואני יודע שהיא לא התגלגלה לגופך, משום שמקור הכוח שלך מצוי בדמך. הדם שלה."

"אמרת התגלגלות? כמו בגלגול נשמות?"

"במובן מסוים. מניסיון, למדתי שמידע כזה דורש זמן הכרה והתמודדות."