פרק 3: אל השינוי | חלק 3: להציל את לילי גרין

9 3 0
                                    


כשאריאל התעורר, הוא ראה בעיקר קירות לבנים. מכונות קוצבות-לב צפצפו בעקביות, ותאורת ניאון חלשה סיפקה לו כמקור אור. כשניסה להתיישר, כאב חד פילח אותו על-יד כתפו. הוא הושיט את ידו, וחש בד מכסה את המקום הפגוע. "מה?..."

'אתה בבית החולים, אריאל. צוות רפואי טיפל בך,' קולו של רע הדהד בו.

רע השתמש בפיו של אריאל כדי לדבר, והוא עדיין ניסה להבין את העניין בעצמו. כנראה שרע ידע שזה יטריד אותו, משום שהמשיך בדבריו. 'אני מצטער שלא הודעתי לך קודם, ילדי. לא יכולתי לראות את שיניתו ולשמור על שתיקה. וכן – אני יכול להשתמש באנשים וחיות כדי לתקשר עם אלו שחיים על הארץ. ממש כמו שדיברתי איתך בפגישתנו הראשונה, כשהשתמשתי בבז. כל דבר שעלה על סירתי וקיבל את ברכתי – או כל החיות שנושאות את פניי – הם שליחיי. אני יכול לדבר דרכם. לא התכוונתי לפלוש או לאיים.'

'זה בסדר, רק אשמח לאזהרה פעם הבאה.'

הוא לא ידע מאיפה הנחישות והרצון להילחם בשי הגיעו. הוא אפילו לא ידע שיש בו את זה. עד היום, מעשה הגבורה הכי גדול של אריאל היה לנצח בתחרות של"ח ארצית של הנוער העובד והלומד. הוא הצליח להכין את הילדים ממש טוב, אבל זה הכי רחוק שהלך. להגיע למצב שהוא נלחם באל מטרד?

'לא סתם אמרתי לך להאמין בעצמך, ילדי,' רע עודד אותו. 'חלק מהאנשים צריכים לאבד חלק מעצמם כדי למצוא את האומץ שלהם. ולפעמים, בחלקנו האומץ היה כל הזמן... רדום, מחכה להתעורר.'

אחת האחיות התקרבה. "בוקר טוב, מר אריאל. איך אתה מרגיש?"

הוא הסתפק בלענות "כן," והיא המשיכה. "מישהו דקר אותך בכניסה לבית-החולים. אתה זוכר משהו?" הוא נד בראשו.

"אני בסדר!" הוא התעקש. "זה... אווך תשכחי מזה. פשוט תאונה מצערת, טוב? אני יכול ללכת?"

"כן. הנה החשבון," אמרה והגישה לו את הטופס. "סגור את זה עם הגוף האחראי עליך."

"הבנתי. את יודעת איפה המחלקה הפסיכיאטרית?"

"למה אתה צריך ללכת לשם?"

"אני מהנוער העובד. שלחו אותי הנה כדי לבקר את לילי גרין."

"מעניין שדווקא היא," אמרה והעניקה לו מבט חושד.

מסתבר שלבחורה יש היסטוריה של מקרים מצערים של חוסר יציבות נפשית. קולות בראש, התעללות פיזית בעצמה. האחות הסתקרנה משום שאמש לילי חטפה התקף רציני. רע בהחלט יודע לבחור אותם. זה טוב שהוא בחר בו לדבר איתה. אם זה היה תלוי באל השמש, היא הייתה אוכלת את עצמה למוות רק אחריי שיחה אחת.

כשאריאל הגיע למחלקה, אחד האחים ליווה אותו לחדרה. "תצטרך להמתין," הסביר לו. "מישהו אחר כבר מבקר אותה."

אלי מטרדWhere stories live. Discover now