בפעם הראשונה מאז שלמד על רע ומטרד, תום באמת חש פחד.
עד היום רע שימש עבורם כגלגל הצלה. יש בעיה? הכי-הרבה רע מעלה אותך. הלילה הזה רע לא יהיה זמין, והם הולכים למשימה שהיא על גבול ההתאבדות. להילחם מול מטרד, וסקתך? "כל-כך הלך עלינו," מלמל בשקשוק שיניים.
הירח עלה במרום, מה שגרם לשיערה של דיאנה להבריק מעט יותר מהרגיל. הכוכבים נצצו בכיפת השמיים כנקודות מרוחקות של תקווה. הם היו מוקפים באבנים גדולות ושחורות, שמהזווית הנכונה, היו עשויות להראות כפסלים. קשה לדעת בחשיכה. ה-ג'י.פי.אס של אריאל אמר להם שהם בבּוּטוֹ. "הייתי סורקת את העתיקות," לילי אישרה להם, ולפני שהספיקה להגיד מה שתום חשב שתגיד, ידה השתלבה עם זו של אריאל; אותה היד בה רע הפקיד את כדור האור הקטן.
גלגולו של בלדר לא שלט בעצמו, וחש חום בוקע מכף ידו המאוגרפת, אך דיאנה הזדרזה לכסות אותה. "זה יסגיר אותנו. אנחנו צריכים את אלמנט ההפתעה," לחשה.
הם המשיכו לגשש בזהירות. מכיוון שדיאנה הייתה אלת הירח היחידה, הם עקבו אחריה בטור. אחריי שעקפו כמה בסיסי עמודים עקרים, הם שמעו דבר-מה זז. ארטמיס דרכה את קשתה, ולקחה נשימה עמוקה. "למה חץ לא כאן?" אריאל שאל.
"מסוכן מדיי בשבילו. אל מטרד אחד הספיק לו." היא הרפתה את מיתר קשתה. "יש כאן מעבר צר," לחשה, "אחריי." הם עשו את דרכם בזהירות מעל האבנים והמצבות, דואגים שלא לחשוף את מיקומם. אולי... ייתכן שמטרד עדיין לא נכנסו?
תום שם לב שעברו מבעד למעבר צר, כאילו נוצר על-ידי אנשים קטנים. כשכולם חצו, הוא נאטם במהירות. הוא שוב איבד שליטה, והפעם השתנה למצבו האלוהי: במקום חולצת טי ומכנסיים, הוא עטה טוגה לבנה ונקייה, שזהרה בלובן טהור. מה שראה היה מסדרון צר. התקרה הייתה לפחות בגובה עשר מטר, ומשני צדיה היו תבליטי קיר עתיקים ורמים. הם תיארו את האלים, ומה שנראה כמו מן קרב. "זה טוב," אריאל תמך בו, "תמשיך להאיר."
הסיפור על הקיר היה דיי פשוט: סת', שראשו נראה כמו הכלאה בין כלב לחמור, נלחם בהורוס ואלה נוספת בעלת ראש עקרב. נדמה ששניהם נפצעו, ושסת' גבר עליהם, עד שהורוס הקריב את עצמו כמעט לחלוטין, והצליח איך-שהוא לגרום לו להפסיק. "זה לא ברור," מלמלה לילי. "זה כאילו שמי שהכין את זה בעצמו לא יודע מה קרה."
המסדרון היה מתון יחסית, אך ירד מטה. הם המשיכו ללכת בחשיכת-מצריים הזו, עד שהגיעו לחדר מדרגות צר. ככל הנראה הן היו לולייניות – אם כי במובן המרובע של המילה – עד שהובילו למסדרון נוסף. עד כה, אין שום רמז למטרד. "שמתם לב שעדיין לא ראינו אף אחד?" שאל תום בחשש. "אתם לא חושבים?..."
"לא. רע היה אומר לנו," אריאל הנהן.
המסדרון הזה היה צר יותר, והציורים שעליו היו של כל אלי מצריים, כולם מכוונים אל הדלת, עליה היה חרוט רע על ספינתו. "יש לי צמרמורת," תום לחש. הוא שם לב שאריאל ולילי עדיין החזיקו ידיים עוד מבחוץ, והחליט להשתלב. הוא לא חשב שראה את אריאל אי-פעם חושף כל-כך הרבה שיניים. "פליז?" שאל ברעד. חצי-האל התכוון לענות, עד שלילי הזדרזה ואמרה, "זה בסדר, תן לו."
YOU ARE READING
אלי מטרד
Fantasyבמשך אלפי שנים, אלי מטרד רבצו בתרדמת חשוכה. אלי מטרד לא מתים. הם ממתינים. כשרָע, אל השמש המצרי, חש בנוכחותם לאחר אלפי שנים, הוא יודע שצאצאיו ישובו בקרוב. אך כל עוד הם לא כאן, עליו לגייס כוח עתודה. עליו לגייס אלים ואלות מרחבי ישראל, ולתת להם להגן על...