אלי מטרד

פרק 15: סיירת רע

איזבל שכבה פצועה במיטתה כאשר הפחד במעלה עורפה לא חדל לעקצץ.

היא לא הפסיקה לבחון את המסמכים מהתיקייה שמטרד השאירו. הראשונים היו היא ודור - סוּסָאנוֹ וטסוּקוּיוֹמִי; אחריהם היה מסמך על ילדה בת עשר בשם סינתיה פגאן. תמימה לכאורה, אם כי התאריכים בתמונות לא הסתדרו. הן צולמו בפערי שנים גדולים... בכולם היא נראתה אותו הדבר. 'סְקָתָך?' איזבל הרהרה; האחרונה הייתה בחורה, שנראתה צעירה מאיזבל אולי בשנתיים-שלוש. שיערה היה בלונד-פלטינה, ועיניה קטנות ותכולות. 'שלי כהן... אָרֶס.'

מאז ביקורו של שיניתו היא פחדה שלא התעוררה מאשליותיו, ולכן כל פיפס או רחש קטן הבהילו אותה. אל השינוי הוציא אותה לחלוטין מאיזון וערער את ביטחונה. היא חשה כנמלה בחוות נמלים בידיו של ילד מופרע. לכן, כשדלת החדר נפתחה, איזבל נמתחה ופערה את עיניה... רק כדי לגלות את דור נכנס. כל גופו היה חבוש, והוא צלע בעזרת קב הליכה. "מה אתה רוצה?" שאלה.

"יש לך דרך מצחיקה להגיד שלום," צמצם את עיניו כלפי התיקייה והתמונות. "מה זה? מי אלה?" שאל, והמשיך את דרכו לעברה.

היא נאנחה. "מה שמטרד השאירו. אחריי שנבריא, נעשה את מה שהם רוצים..."

"את בסדר? העור שלך חיוור, ואת לא מספיק כועסת-"

"אוי סתום," התריסה בו וליטפה את המסמכים. "הפציעות שלנו חמורות. נצטרך להבריא כמו שצריך לפני שנעשה את זה." היא פחדה ליישר מבט עם דור... שמא פניו של שיניתו יצוצו שם במקום. ייקח לה זמן-מה להחזיר את בטחונה במלואו. "יש לי תחושה שהוא כבר דיבר עם אותם אלים. יש לי תחושה שהם מודעים היטב למצב, ממש כמונו..."

"ועל סמך מה התחושה הזו, אם יורשה לי לשאול?"

היא ניסתה לתופף באצבעותיה על השמיכה, אך כף-ידה רעדה מדיי. "זה ממש חשוב לו. ובניגוד לחברים הברבריים שלו, יש לו את היכולת המרשימה להשאיר עליך חותם."

היד הלבנה לא הפסיקה להטריד אותה. הדרך שבה היא יוצאת מתהום הגלימות הזו, פורצת את כלוב העצמות שבחזהּ, אוחזת את לבה...

"כלום?" שאל דור.

דעתה הוסחה; היא שמה לב שהחזיק את המסמך של ארס ושאלה, "מה אמרת?"

"כתוב כאן הכל... פרט אם יש לה או אין לה חבר. מה את חושבת?"

היא אפילו לא רצתה להגיב. כל מה שקרה לאחרונה זעזע אותה. איזבל נשענה עמוק אל תוך כריות מיטתה, ולקחה נשימה עמוקה.

/\/\/\/\/\/\

מאחוריי ספריית בית הספר, זואי וארי חלקו את צלו של עץ אלון ישן. זואי החזיקה טבלה מסודרת של מילות קוד ומשמעויותיהן. "'כן' עדיין נשאר כן, 'לא' עדיין נשאר לא," הסביר, "אבל כדי לא לעורר חשד, הדיונים יצטרכו להישאר... ניטראליים. לכן השאלות שיישאלו יהיו ספציפיות, אבל התשובות שלך יישמעו כלליות. למשל: 'האם כוח העתודה הולך לתל אביב?' כמובן שבמידה וכן, אז התשובה תהייה 'כן'. במידה ויש שינוי בתכניות, 'אני מאחרת' למשל אומר לנו 'תכנון תכניות מחדש' וכו'."