זואי ווינברג - יותר נכון האלה אתנה - שכבה על מיטת השינה שבחדרה. היא התבוננה בתקרה, שהייתה משובצת במדבקות זוהרות בחושך בצורות כוכבים.
חבריה לא שאלו למה או לאן היא נעלמה. ככל הנראה הם היו בטוחים שבילתה בשירותים רבע-שעה. "מהמרפסת, לשירותים?" שאלה אותם בתמיהה. כשקיבלה מהם הרמת כתפיים, היא הבינה שאולי היא באמת אלת החכמה. לא כל כך קשה להיות אחת כשכולם לא מנסים לחשוב.
להיות אלה... האלה אתנה. מבין כל האלות, אתנה היא האחת שזואי באמת אהבה. בת'כלס, מיתולוגיה זה קשקוש בלבוש של אנשים שחיו לפני אלפי שנים. הם השתמשו במיתוס כדי להסביר תופעות טבע שלא הבינו. ועדיין, הרצון לדעת יותר על מה שרע אמר כרסם בה. אולי הזיה, אולי חלום, אולי שניהם. כך או כך, פגישתה איתו נצרבה בזיכרונה בצורה יותר קונקרטית מכל דבר אחר שעשתה אותו יום. ואם מדברים על דברים שעשתה אותו יום...
היא שלפה את הסמארט-פון, והסתכלה על השיחות וההודעות האחרונות. כשזה מגיע לארי, אין קול ואין עונה. העיקר עושה פוזות, מחפש להיפגש. היא כבר הספיקה לשלוח לו לפחות עשר הודעות: החמישה הראשונות היו 'האלו?!' והחמישה האחרונות היו וריאציות שונות של אימוג'י. הוא לא סינן אותה; הוא פשוט לא ראה את ההודעות בכלל, או לפחות כך זה נראה דרך האפליקציה. זואי לא הייתה בטוחה למה... אבל היא לא הצליחה להפסיק לחשוב עליו.
הוא התעקש עוד היום להיפגש איתה, ובכלל לא הגיע. זה אכזב אותה מאוד באיזה מקום, והיא תדאג לראות אותו מחר ולתת לו על זה בראש. היא קימצה את ידה לאגרוף, והזעיפה את פניה. היא לא תצטייר כמטומטמת, בטח לא בפניו.
הטלפון רטט, וזואי חטפה אותו בזריזות. היא מיד פתחה את האפליקציה. 'מצטער שלא באתי או הודעתי,' כתב. 'אירוע משפחתי.'
איזה תירוץ צולע! אצבעותיה החליקו על המסך החמים. 'לפחות תתאמץ כשאתה משקר,' השיבה.
רגע קצר חלף. 'מישהו יכול לעבוד עלייך?'
היא חייכה. הוא תמיד ידע מה להגיד. 'לא. אבל מתאים לך לרמות אותי. או לחשוב שאתה יכול.'
ההודעה שלו כללה סמיילי של שד מחייך. 'עכשיו מי מחמיא למי?'
היא רצתה לכעוס... אבל אפילו בלי פיו הילד הזה ידע להפיק מרגליות. 'אתה כל כך מת מחר.'
'אחלה תזמון,' היה החלק הראשון ששלח. 'שמעתי שזאת העונה לבקר בגיהינום.'
היא גיחכה, ושלחה 'נתראה מחר, יא דופק ברזים.'
ארי שלח סמיילי, והתנתק מהאפליקציה. היא הניחה את המכשיר בצד. היא אפילו לא שמה לב; לבה פעם בחזה. היא התרגשה. ממה היא התרגשה לעזאזל? כולה כמה הודעות בצ'אט. זה ממש הרגיז אותה. יש לה את כל מה שאיי פעם תרצה. אנשים תמיד רוצים בחברתה, כמעט סלב במעגלים שלה. היא לא רגילה לרדוף אחריי אנשים, או להרהר עליהם יותר מדיי. פתאום כשמופיע איזה שחיף מוזר, כל תחושותיה הפנימיות משתבשות. רק רגע... ככה אהבה מרגישה?
YOU ARE READING
אלי מטרד
Fantastikבמשך אלפי שנים, אלי מטרד רבצו בתרדמת חשוכה. אלי מטרד לא מתים. הם ממתינים. כשרָע, אל השמש המצרי, חש בנוכחותם לאחר אלפי שנים, הוא יודע שצאצאיו ישובו בקרוב. אך כל עוד הם לא כאן, עליו לגייס כוח עתודה. עליו לגייס אלים ואלות מרחבי ישראל, ולתת להם להגן על...
