רע ישב על כסאו המלכותי, והתכונן לקראת עוד מאבק מסוכן מול הנחש אפפ. רק הוא מסוגל למנוע מהנחש התהומי להשמיד את העולם כולו.
הוא חש מישהו עולה מהתהום הנצחית, והחווה את ידו כלפיה. הורוס התרומם בבוהק אדיר, ונחת על הספינה בעצלתיים. נכדו מיד כרע ברך, והשפיל את מבטו. "סבי, הוד זוהרך."
"מה העניין?" שאל, מתבונן אל האופק השחור.
"זה נעשה. עצרנו אותם. הכל טופל."
"אם כך מדוע באת הנה?" שאל ברוגז. "אמרתי לך-"
"כן, ענייני כֶּמֶת הם שלנו ואפפ הוא שלך," הזדרז לקטוע אותו. "אל תדאג. רק חשבתי שיעניין אותך לדעת מה עלה בגורלו של בנך הפחות אהוב."
איזו גסות יש לבחור. "אני אוהב את כולם באותה המידה," ענה ולא טרח אפילו להסתובב.
"קברנו אותו בדֶפּ. אמא האצילה על ווַאדְגֶ'ת את מלאכת השמירה."
הוא לא ישקר. זה עניין אותו. "תודה. עתה אולי כדאי שתחזור."
"זיווך לעד," אמר וסיים בקידה, וזינק חזרה אל החשיכה הנצחית, דרכה השתקף העולם מבעד לגלי כזב חסרי קווי מתאר.
/\/\/\/\/\/\
השבוע של אריאל היה כל כך חלק, שלרגע כמעט שכח שהצטרף לכוח העתודה של רע. לילי בילתה אצלו רוב הזמן בבית, והוא תירץ להוריו שזה חלק מפרויקט של הנוער העובד. הם אפילו לא טרחו לבדוק, מה שהדאיג אותו עוד יותר.
אחריי ההצלה של דיאנה, כל חברי הקבוצה שמרו את מספרי הטלפון אחד של השנייה. הם התאמנו בזמנם הפנוי על כוחותיהם ויכולתם להשתנות. אמנם אריאל לא משנה את צורתו, אבל לילי כן. שיער-חיטה וכל זה. דיאנה נשארת אותו הדבר, רק ששיערה ונשקה קורנים יותר. תום... זה היה דיי מצחיק. "אחלה מגבת, אנרג'ייזר," זרק בעוקצנות. "זאת טוגה," תום השיב בעצבנות. במהלך השבוע, הם נפגשו לפחות פעם אחת על ספינתו של רע כדי לקבל עדכונים. כשתום הציע לקנות לרע פלאפון, אריאל נד בראשו. "אני אפילו לא הולך לשלם לו על המנוי."
שבוע שלם שלא ראו את מטרד, או אל נוסף כמו סקתך. זה הדאיג אותו, וכששאל את לילי על כך באחד מאותם ערבים בהם ישבו תחת עץ הצפצפה על-יד הרקפות, היא ענתה, "השקט שלפני הסערה. אתה לא מרגיש קצת רע לגביי זואי?"
"למה?" שאל חזרה. "זאת רכבת אחת שהיא פספסה, ואם היא רוצה לעלות עליה, היא תצטרך לחכות לתחנה הבאה." זה לא שכעס עליה. זואי פשוט הוכיחה את עצמה כדבר הפכפך. היה בה משהו, בדרך בה התנהגה, כאילו ניסתה להסתיר משהו. כמובן שלא רצה להגיד את זה בקול רם. באותו רגע בו רע התערב, הוא ידע שזה נכון. רע יכול לראות הכל, והוא קיווה שגם דרך שקרים.
והנה, שבוע אחריי, בשעה שתיים כולם נפגשו כרגיל. רע, דיאנה ותום כבר חיכו לו וללילי, שהגיעו באיחור אופנתי. המעבר לספינה היה כל-כך עניין שבשגרה, שכשחשב על כך, זה היה דומה לפתיחת דלת בבית. רע פתח את השיחה. "אני מקווה שעל כולכם עבר יום שקט?"
YOU ARE READING
אלי מטרד
Fantasyבמשך אלפי שנים, אלי מטרד רבצו בתרדמת חשוכה. אלי מטרד לא מתים. הם ממתינים. כשרָע, אל השמש המצרי, חש בנוכחותם לאחר אלפי שנים, הוא יודע שצאצאיו ישובו בקרוב. אך כל עוד הם לא כאן, עליו לגייס כוח עתודה. עליו לגייס אלים ואלות מרחבי ישראל, ולתת להם להגן על...
