פרק 10: תעשיות בלו-ריין

10 2 0
                                    

שניהם יצאו מהרכב. "מוכנה?" שאל דמו, מתבונן בשלט שעליו נכתב "תעשיות בלו-ריין" בעברית כחולה וענקית. הלוח עצמו ניצב במרחק-מה מרחבת הכניסה למבנה רב-חלונות ומבריק.

"מישהו עוד עלול לזבוח להם בטעות," אמרה ושילבה את ידיה, "עם מזבח שכזה."

"יש לזה היום שם אחר, נכון? מה זה היה?..."

"קפיטליזם," ענתה ושניהם עשו את דרכם במעלה המדרגות הרבות. כשעצרה מול המאבטח ונתנה לאל הדם לטפל בפרטים, היא בהתה בהשתקפותה על חלון הזכוכית הגדול.

לפני אלפי שנים כשהייתה צעירה אי שם במֵסוֹפּוֹטַמְיָה – הארץ שבין הנהרות – הצליחה לראות את השתקפותה רק במים עכורים. הם היו של נערה מוכה ואנוכית, חסרת תכלית או מטרה. היום היא יכולה להסתכל על כל מראה, חלון, או אפילו מסך הפלאפון שלה, ולהתבונן בפניה החלקות והעגולות. עברו מעל מאה שנים מאז שהתעוררה בעולם הזה, והיא עדיין לא הצליחה להתרגל לבבואה. המים העכורים שיקפו עבורה את העולם הרע וזנוח-האלים בו גדלה. כאן לעומת זאת השתקפותה מושלמת. היא חלקה, נקייה, וזה מילא אותה בתחושות בלבול וכאב.

"כן, גם אם אני הייתי אלת התשוקה, הייתי מסתכל לעצמי בפרצוף כל היום," העיר דמו – או בשמו החשאי, דין. כנראה שסיים את הבדיקה הביטחונית. מה שמזכיר לה... "אוזניים לכותל, דין. אתה לא יכול לחכות לפחות עד שנהייה בפנים?" הוא הרים את כתפיו, והיא נאנחה. "קדימה, לפני שתפלוט עוד דברים בחוסר אחראיות."

השעה התקרבה לשלוש, ורוחות קרירות החרישו מחוץ לחלונות הזכוכית האדירים. זוהי תקופת האביב; התקופה של ארישתו. המבנה היה עצום, תקרתו הגיעה לגובה של עשרות קומות. מטה החברה היה מחולק למפלסים, כאשר במרכזם חצצה מזרקה פנימית בקומה הראשונה. מי שעמד סמוך לה, היה יכול לראות את החלונות הגבוהים של שאר המשרדים הרמים. בתוך המזרקה היה פסל גרניט חלק בדמות אל הסופות והסערות היפני – סוּסָאנוֹ. פניו היו כפניו של אדם יפני מבוגר בעל זקן ארוך. הוא היה לבוש בקימונו ארוך בעל סמלים מסורתיים, חמוש בחרבות. שי ידע עליו יותר ממנה. "הייתי רוצה להילחם בו," דין אמר. מתאים לו. "אל הסופות!"

דין וארישתו – שעתה במסווה קראה לעצמה אֶתִי שוּר – קיבלו משימה פשוטה. הם צריכים לוודא שהיפנים יאגדו את שאר האלים הפנויים, ויצאו להילחם ולהסיח את הפיונים של רע.

הם לוו על-ידי המאבטח אל אחת המעליות הסמוכות. הוא לחץ על כפתור, והזדרז לצאת. משם, הם נותרו בגפם.

\\\\\\\\\\\\\

כשדלתות המעלית נפתחו, הם הבחינו בבחור ובחורה צעירים. גם היא וגם דין מעולם לא פגשו אותם, והתבססו אך ורק על התמונות ששי שלח להם. הם היו צריכים אותם. רע שולח נגדם את הפיונים שלו? גם אלי מטרד ישיגו אותם... והיפנים יהיו הראשונים שבהם.

אלי מטרדWhere stories live. Discover now