דיאנה ליקקה את אצבעה המורה, ונתנה לרוח לקרר את הלחות הדביקה. "צפונה," לחשה ללברדור השחור שלה. "אחריי, חץ." היא רכנה מאחוריי השיחים, ועקפה קרחת יער קטנה. היא לא רצתה לחשוף את עצמה. צייד טוב יודע איך להישאר חבוי. אפילו חץ מקש יכול לקלוע, כל עוד לא חשף את עצמו קודם.
היא תמיד חשה חזקה בעת מלאכת הציד, אבל הידיעה שהיא אלת הציד שינתה הכל. למעשה, עד שפגשה את רע, כל הרעיון של אלים נשמע לה מטופש. מה לה ולזה? כן, בטח! האלה ארטמיס תבחר להתגלגל לגופה של ילדה בעייתית. היא תעדיף לקחת מישהי כמוה, שלא יודעת לקבל סמכות, מי שנשרה בגיל חמש-עשרה מבית הספר. דיאנה, הבחורה שאבא שלה נכנס לכלא על סחר בסמים, ואמהּ ברחה מארץ. לא פלא שלא רצתה לעזור לרע... אם הוא רוצה את עזרתה, קודם שיעזור לה.
אם כי למען האמת, היא לא צריכה את עזרתו. היא מסתדרת מצוין בגפה. התגלית הקטנה רק הפכה את חיי היום-יום שלה ליותר משמעותיים. עכשיו, במקום להסתובב ביער רק כי היא אוהבת את זה, היא תעשה זאת משום שהיא תגן עליו. היא מפיצה את מילתה של ארטמיס, אלת הציד: יער בן-שמן מוגן על-ידי המשרתת הנאמנה, אלה בגוף נערה לבנת-שיער.
כשסיימה לעקוף את שיחי ההדס, היא מצאה עץ אלון רחב ענפים. היא טיפסה עליו, והורתה לחץ להישאר למטה. "חכה לסימן ממני," לחשה. הוא נבח פעם אחת. דיאנה ישבה והמתינה. רע אמר שהאולימפיים – כנראה שהוא מתכוון לשאר אחיה האלים – בגדו בו. אז למה הוא ציפה ממנה? אם הם חשבו כמוה, כנראה שהייתה להם סיבה. וההצעה... היא לא צריכה טובות. היער לא צריך טובות. כל עוד הוא לא מזיק ליער, הוא בסדר, כנראה. אבל לקרוא לה בוגדת...
היא שמעה דבר-מה רוחש בין השיחים המרוחקים. היא הבחינה בדמות ענקית. אם זה היה איש, הוא היה גבוהה יותר משני-מטר. והבגדים! היא חשבה שזה שריון, אבל היא הייתה מסוגלת להרגיש את זה נושם. כמו חיה. זה היה מפחיד... ומאוד לא טבעי.
"אלת הציד!" קולו הדהד בקרחת היער. הוא אילץ אותה לקחת נשימה עמוקה. גם הקול בו השתמש נשמע כאילו דיבר ממגפון. תיקון: לא אדם אחד אלא צבא שדיבר ממגפון. היא דרכה את קשתה. היא לא תחכה להזמנות נוספות. לא הפעם. "הראי את עצמך!" פקד עליה.
'לא נראה לי,' חשבה לעצמה ונקשה שלוש פעמים ברגלה. היא לא רצתה לשלוח את חץ להתאבד, ולכן הורתה לו להישאר במרחק סביר בינה ובין הענק.
"אלה אולימפית לא פחות, ועדיין מפחדת להתמודד מול דָמוּ, אל הדם המִטְרֳדִי!"
אז למפלצת יש שם. לפתע, עלה בה רעיון. היא עצמה את עיניה, ולקחה נשימה עמוקה. כשפקחה אותן, היא הצליחה לראות דרך כלב הציד הנאמן. זאת טכניקה שהיא כמעט לא הרבתה להשתמש בה. לא כל כך יעיל בציד, וזה שימושי רק כשההוראה היא בהחלט הרבה מעבר למה שכלב מסוגל לעשות. כמו למשל, לקחת את הצרכים הארורים שלו החוצה. או במקרה שלנו, לנהל משא-ומתן עם אל מטרד.
YOU ARE READING
אלי מטרד
خيال (فانتازيا)במשך אלפי שנים, אלי מטרד רבצו בתרדמת חשוכה. אלי מטרד לא מתים. הם ממתינים. כשרָע, אל השמש המצרי, חש בנוכחותם לאחר אלפי שנים, הוא יודע שצאצאיו ישובו בקרוב. אך כל עוד הם לא כאן, עליו לגייס כוח עתודה. עליו לגייס אלים ואלות מרחבי ישראל, ולתת להם להגן על...
