אִיזֶבֶל בְּלוּ-רִיין שכבה במיטתה, על מזרן נוח ביותר, בזמן שאור השמש חדר פנימה ומילא את חדרה בצורות זוהרות ושבורות. זיכרון הקרב נגד דָמוּ עדיין הדהד בראשה.
היא מעולם לא הושפלה כפי שהושפלה אותו יום, כשבחרה להילחם באל הדם של אלי מטרד.
ומה? הבריון המפגר הזה חושב שרק בגלל שהוא הכאיב לה אז היא תעשה מה שהוא אומר לה? מה? הוא לא יודע מי היא? הוא אף-פעם לא שמע על משפחת בלו-ריין?
איזבל לקחה נשימה עמוקה.
"אני פאקינג אל הסופות," ניסתה ללחוש אך חשה את האוויר בחזה לוחץ בכוח. היא פלטה אותו באנחת כאב, ושאפה אותו חזרה אט-אט. דָמוּ באמת השאיר עליה סימן. יתרה מזאת - הוא השאיר עליה ועל דור סימן.
שניהם התאמנו במשך חודשים. אם יש גלגולים נוספים בארץ של אלים שונים, אף אחד מהם לא מקבל את היחס שהיא ודור קיבלו. הם לא התאמנו כמותם, לא פיתחו מערכת אמון כמותם... ועם זאת, מגיע פעם אחת איזה בריון מנופח, ועושה משניהם בדיחה!
בעוד שאת דור פינו לחדר המיון, היא קיבלה יחס מיוחד. אביה דאג שהחובשים יפנו אותה חזרה לחדרה, בליווי הציוד הרפואי המתאים.
'שברתי אותך!' קולו של דמו הדהד בזיכרונה. זה גרם לה לפרכס, ולדמוע. 'אני נאבקתי מול אלים מסופוטמים, שלחמו באלים כמוני מאות שנים בעצמם... חשבתם שתיאום הטקטיקה הקטן שלכם יאיים עליי...'
לאחר הקרב המשפיל, אֶרִישְתוּ נתנה להם מסמכים. החובשים שמיהרו לטפל בה ובדור הניחו את המסמכים על השידה הסמוכה למיטת האפיריון שלה. היא ידעה שהם רק מסמכים, ועדיין, הרגישה כאילו הם מסתכלים עליה; כאילו יש להם חיים משלהם, ועיניים, והם בוחנים אותה כל הזמן.
שלוש נקישות על דלת חדרה, ואיזבל הסיטה את מבטה לעברה. פניו של אביה הציצו פנימה: בחור לא גדול במיוחד, בחליפה שחורה חלקה ועניבה תואמת. שיערו היה פרוע, כרגיל, ועיניו נחו תחת משקפיים מרובעות וגדולות. הוא תמיד יכל לקנות לעצמו יותר נוחות, או יותר מודרניות, אך הוא תמיד אמר לבתו: "הפנים שלי לא אותו הדבר בלי המשקפיים האלו."
"את ערה?" לאחר שהנהנה, כל גופו נכנס, אם כי הוא לא סגר אחריו. הוא מש לעברה, והתיישב על כיסא קרוב. "אני יודע שהמצב לא קל," חתך ישר ולעניין, בלי גינונים מיותרים, "אבל בזכות מטרד יש לנו עולם שלם שאנחנו יכולים לחקור."
עד לפני שהפסיכופת הארור הזה שי ניתאי נכנס לחייהם, היא הייתה מרכז המחקר של אביה. היא ודור עדיין עוזרים לו, אך ההתערבות הזו של אלי מטרד לקחה ממנה ומדור את התהילה. היה לה קשה לדבר, והיא רק רצתה להגיד לו את מה שבאמת יושב על לבה.
"אני מאמין בך. אני מאמין בך ובדור. אבל דיברתי על זה עם שי, ו... מלחמה מתחוללת. מלחמה גדולה. שי עשוי לפרוץ דרך משמעותית, אבל אם הבנתי אותו נכון, יש כמה חבר'ה כמוך וכמוהו שלא רוצים את זה. הם רוצים לשמור בסוד את העולם השלם הזה של אלים וגלגולים, כאילו שזה שייך רק להם."
YOU ARE READING
אלי מטרד
Fantasiבמשך אלפי שנים, אלי מטרד רבצו בתרדמת חשוכה. אלי מטרד לא מתים. הם ממתינים. כשרָע, אל השמש המצרי, חש בנוכחותם לאחר אלפי שנים, הוא יודע שצאצאיו ישובו בקרוב. אך כל עוד הם לא כאן, עליו לגייס כוח עתודה. עליו לגייס אלים ואלות מרחבי ישראל, ולתת להם להגן על...
