דמו החנה את המכונית על-יד בית מתפורר. ריח העובש עמד באוויר כלחות רקובה. הוא יצא מהרכב ופתח עבורה את הדלת. לאחר שיצאה, נעל אותו והתבונן בה לרגע.
"הגענו," דיאנה אמרה. "לא נראה כל-כך נורא."
"כן, גם אני חושב," הנהן בהסכמה.
למה היא צריכה לצפות? מה צופן לה בבית הזה? "פתח תקווה, הא?"
"שכונת עמישב," ענה. "הדובדבן שביהלום שבקצפת של פתח תקווה."
"זאת הייתה סרקסטיות."
"כן זאת הייתה סרקסטיות."
הוא גרר את דיאנה בכוח, שלא התנגדה במיוחד, כי אילו ברירות היו לה? ונקש על הדלת שלוש פעמים. בפעם השלישית, הדלת נפתחה בחריקה עד כדי חריץ, וחשפה מסדרון ארוך וחשוך. "כדאי לה לשים מנעול, מישהו עלול להתגנב," מלמל בינו לבין עצמו ונכנס פנימה. דיאנה באמת התחילה לתהות עד כמה אלי מטרד חזקים, ועד כמה הם מתייחסים כאן למישהו ברצינות. אם דמו כל-כך כוחני... למה הם מחכים? בוודאי יש משהו ששאר האלים לא אמרו לו.
בעודם נכנסים, היא הייתה חייבת להשתמש בקלף הזה. "אז אמרת שהכל אבוד עבורי, נכון?"
"נכון."
"ושלהסתיר ממני דברים חסר פואנטה, כי אני מתה, נכון?"
"את מתחילה לקלוט את העניין. הייתי בטוח שם לרגע שתתקשי בזה."
היא חייכה. "אז למה אתם באמת מחכים? למה אלי מטרד האחרים לא פשוט משתלטים על ישראל? מחכים למשיח או משהו כזה?"
"חה!" צחק ודחף אותה בכוח אדיר קדימה. דיאנה צעקה והתגלגלה על רצפת העץ המצייצת עד שהתנגשה ברהיט רך, שהפיח עננת עשן קטנה. "משיח... זה אחד טוב. אני אשתמש בזה."
היא מצאה את עצמה בסלון ישן. הטפטים שעל הקירות היו בלויים וקרועים; אין ספק שהבית עבר דורות רבים עד שדיאנה מצאה את עצמה בו.
"שלום... דמו..." קול של ילדה קטנה לחשש ולאחר צחקק. הוא בקע מפינה קטנה ואפלה, שהדבר היחידי שבצבץ ממנו הייתה בובת דובי מרופטת.
"שלום," ענה כאילו הקול הקריפי והמטריד לא העביר בו צמרמורת. "את צריכה להחליף מנעול."
"אל תגיד לי מה לעשות!" צעקה עליו הילדה. אלוהים.
"למה?" שאל וחייך בנבזיות. אפילו בחשיכה דיאנה הצליחה לראות את עיניו הכחולות מבריקות, ושיערו הבלונדיני הופך אפרפר בחסות החשיכה. "מה תעשי לי? תתקפי אותי?"
היא חייכה. "לא... שיניתו לא יאהב את זה..."
"נכון," נד בראשו וצקצק. "שיניתו בהחלט לא יאהב את זה."
"איפה שיניתו?!" צרחה וזינקה מהפינה האפלה בה שהתה. באמת קטנה; בת עשר לכל היותר, בעלת בגדי ילדים ישנים ושיער קצוץ. היא הפילה אותו לרצפה, וצחקה כאחוזת דיבוק. "איפה שיניתו, דמו?! איפה שיניתו?!"
YOU ARE READING
אלי מטרד
Fantasyבמשך אלפי שנים, אלי מטרד רבצו בתרדמת חשוכה. אלי מטרד לא מתים. הם ממתינים. כשרָע, אל השמש המצרי, חש בנוכחותם לאחר אלפי שנים, הוא יודע שצאצאיו ישובו בקרוב. אך כל עוד הם לא כאן, עליו לגייס כוח עתודה. עליו לגייס אלים ואלות מרחבי ישראל, ולתת להם להגן על...
