שם המשפחה שלו נפלט פה ושם ברחוב החשוך, אף אחד לא רוצה להסתבך איתו, אף אחד לא רוצה לפגוש אותו, אף אחד לא יודע את שמו הפרטי ואם אתה יודעה סימן שאתה בצרה צרורה שלא תוכל לצאת ממנה.
קוראים לי תיאה סמית' בחורה פשוטה שיער חום ועיניים חומות, רזה, עקשנית, וכ...
התעוררתי במיטה שלי. הצלחתי לזוז הולכת למקלחת. מקלחת. מעבירה את ידי על החתך הארוך שבידי נזכרת במייקל. דמעות ירדו ממני. יצאתי מהמקלחת לובשת
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
בגדים ארוכים למרות שבחוץ חם מאוד. יצאתי מחדרי יורדת למטה לוקחת מים קרין קרח ואוכל. ויוצאת לבית הספר בצעדים קטנים כי כואב לי. אני נכנסת לבית הספר עם ראש מושפל.
בקי רצה אליי. בקי היא החברה הכי טובה שלי.
"תיאה" צעקה ומחבקת אותי אני מתכווצת בכאב. "את מכאיבה לי בקי" אמרתי והיא עזבה אותי. "אבל לא עשיתי חזק" אמרה לא מבינה. "ולמה את עם ארוך?" שאלה "קר שלי" אמרתי. "מצחיק מאוד תיאה" אמרה מנסה להרים את חולצתי אך אני לא נותנת לה וכבר כולם מביטים בי שאני הולכת כסח עם בקי על החולצה. "תיאה אני לא צוחקת תראי לי" אמרה "בקי תעזבי אותי, קר לי" אמרתי "מה הבעיה שלך אז להראות לי!" צעקה "אני לא רוצה כי אין לי מה להראות לך!" צעקתי חזרה. אני והיא הולכת כסח עם הידיים. העפתי אותה ממני שהיא קצת מועדת ומצליחה להתייצב. "תעזבי אותי בקי" אמרתי "את לא רוצה להראות לי בסדר, גם כן קוראת לעצמך חברה, אני רק דואגת לך!" צעקה והלכה השפלתי את ראשי עם דמעה יורדת מעיניי. השיעור התחיל ולא נכנסתי, הייתי בחוץ על הדשא שאני מתעסקת בטלפון.
~whataspp~
-מספר לא מזוהה-
היי
מי מדבר?
דוייד מהים, זוכרת לפני שבוע?
אוו דוויד מה נשמע?
בסדר, איך את?
שורדת(רשמתי את האמת)
מה את עושה?
מבריזה מהשיעורים,רבתי עם חברה טובה שלי
למה רבתם?
באתי עם ארוך לבית ספר
אבל לא חם בחוץ😕?
כן אבל יש לי פצע נפלתי אתמול ולא רציתי שיראו
אהה, אז זה משהו אחר,אל תתדאגי אתן תשלימו
תודה( רשמתי וחייכתי למסך) מה אתה עושה?
הולך לבית ספר שלך!
מה? למה?!
תלמיד חדש מגיע היום לא שמעת?😏😌
ואו לא ידעתי
הפתעה
מה?
תסתכלי אחורה (רשם)
קמתי מסתובבת אחורה רואה את דוייד מול הפנים שלי. חייכת אליו. "היי" אמר "היי" אמרתי וחיבקתי חיוך חלש וישבנו. "לא חם לך?" שאל "מאט" "את יכולה להוריד אני יודע שיש לך פצע" אמר עם חיוך "אני מעדיפה שלא" אמרתי והוא הביט בי מוזר. "איזה פצע יש לך בדיוק תיאה?" שאל "פצע" אמרתי "אבל איזה?" שאל "נפלתי על המדרכה" אמרתי "אני לא מאמין לך!" אמר "אל תאמין" אמרתי מרימה את ידיי לצדדים. "הלכתי לכיתה, נתראה בהפסקה ואז את מסבירה הכל!" אמר והנהנתי. "ביי" אמר "ביי" אמרתי עם חיוך קטן. ראיתי אותו נכנס, הסתכלתי סביב לראות עם משהו רואה והכל היה ריק, כאילו היה ילדים במחששה אבל הם לא רואים המרחק הזה. הוזזתי את חולצתי מאט שאוכל לראות וראיתי את הפצע מזוהם יותר. החזרתי את חולצתי למקומה. וישבתי לי. שלפתע משום מקום הרמתי את ראשי רואה את שלושה האנשים הכי מפחדים שראיתי. את נער מקליין סטיב והמיוחד במינו מייקל! מביטים בי.
אהבתם? רוצים המשך?
⭐תעשו הצבעה⭐
פרק הבא יהיה את הדמיות; תיאה מייקל ג'ורג(מקליין) סטיב ומר מקליין ( אבא של ג'ורג)
