נשק זה לא משחק

משחק

"מה?" נשמע קולו של אמו המאושרת חייכתי.
"אמרתי, זאת תיאה ארוסתי, אשתי לעתיד" אמר בריאן מחייך.
כולם חיבקו אותנו ומייק הגיע.
"סליחה אחי" אמר ובריאן הנהן
"סליחה תיאה" אמר והנהנתי מחייכת.

דיברנו. יותר נכון הם דיברו אני רק הקשבתי.
"תהיו בהלם, תיאה צלפית מלידה" אמר בריאן וכולם הסתכלו עליי בהלם.
חייכתי מאט ונתנתי מכה לבריאן.
"תיאה, מה שם המשפחה שלך?" שאל אחיו של מייק.
הבטי גבריאל בסימן שאלה והוא הנהן.
"תיאה סמית' "אמרתי ותוך שניה כל הבנים סובבו את הראש אליי.
"מה?" שאל
"שם המשפחה שלי הוא סמית' " אמרתי
"את מקרה הבת של-" קטעתי את אביו
"אני הבת של ג'ון סמית' " אמרתי והוא הביט בי ואז בבריאן.
"בריאן, יש לנו על מה לדון" אמר
"אחר כך" אמר בריאן
"עכשיו" סינן אביו בכעס, בריאן נאנח ומתקרב לאוזן שלי.
"קורה משהו את עפה לחדר שלי ונועלת את עצמך. מובן?" שאל והנהנתי

בריאן התקדם אם אביו לחדר ושהם סגרו כולן הביטו בי.
"את הבת של האויב!" אמר מייק והנהנתי.
"את תוכלי לגרום לנו לנצח" אמר הבחור המבוגר מתקרב אליי.
"אממ... אני צריכה לעלות" אמרתי והבנות לא עשו כלום. אפילו לא אמו.
התקדמתי למדרגות אך ידי נתפסה.
עפתי את ידי מהבחור ודחפתי אותו ממני.
לחץ נכנס אליי.
מה הם רוצים ממני.
הבנות עמדו בצד לא עשו כלום ולא אמנתי.
הבנים התקרבו כדי לתפוס אותי.
דחפתי כל מי שהחזיק בידי.
עליתי מסתכל אליהם ולפתע מתנגשת במשהו.
סובבתי את מבטי אליו רואה בחור חתיך, דומה לבריאן אך יש הבדל.
"מה את עושה פה? המסיבה למטה" סינן בכעס
"אני בדרך לחדר של בריאן" מלמלתי בלחץ הוא עביר את מבטו עליי ואני בזמן הזה עקפתי אותו.
לפתע הרגשתי את ידו הסתובבתי מאט.
נתנתי אגרוף לאף ודחפתי אותו ממני.
הוא נפל והסתכלתי עליו כמה שניות.
וברחתי לחדר.
נעלתי את החדר והתקף חרדה קיבלתי.
התחלתי להסתובב בחדר בלחץ שקשה לי לנשום.
אחרי כמה דקות הדלת נפתחה.
הם הצליחו להיכנס.
לא הספקתי להסתובב והתעלפתי.
"תיאה!" נשמע צעקה של בריאן ומשם שקט.

התעוררתי בבהלה, שבריאן מחבק אותי מהר.
"היי, את בסדר" אמר ונשפתי בהקלה שזה הוא.
הוא שיחרר, מחזיק בכתפיי ומביט בי.
"מה קרה לך שם?" שאל
"אני לא יודעת, אתה הלכת ואז הם התחילו לשאול ולדבר שהם יעשו משהו ונלחצתי. ואתה לא הייתה שם. אף אחד לא עשה כלום, הבנים קמו לתפוס אותי וברחתי לחדר אבל דחפתי כמה, ואז פגשתי משהו דומה לך, עקפתי אותו ושהוא החזיק בי נתנתי לו בוקס לאף, לא התכוונתי פשוט קיבלתי התקף לחץ וחרדה, אני מצטערת לא התכוונתי" אמרתי בוכה והוא חיבק אותי.
"זה בסדר" אמר וליטף אותי.
"למה הם הפחידו אותי?" שאלתי מביטה בו עם דמעה יורדת מעיניי והוא ממהר למחוק אותה.
"בגלל שאת בת האויב אך אנחנו יכולים להשתמש בך כדי שיביאו לנו את השטח שלהם" אמר
"אני לא אתן להם, דיברתי עם אבי והוא הבין, כולם ישנים אצלנו אז בטח תראי אותם, אם את מפחדת תהיה לידי" אמר והנהנתי.