נשק זה לא משחק

אני שונאת אותך!

#בריאן בתמונה #

" אני לא חושב שהיא תסלח לך אם היא תדע שאח שלה בחיים וידעת מזה" ....
"שאח שלה בחיים"
"בחיים"
"בחיים"
הקול של טיילור נכנס לי לראש.
כאב ראש נפל אליי.
"בריאן" מלמלתי שכל המבטים אליי.
"אני לא-" לא הספקתי להגיד והרגשתי שאני נופלת והדבר האחרון שאני זוכרת זה שבריאן ממהר לתפוס אותי.

קמתי על המיטה של בריאן, שהוא לידי מלטף בשערי.
פתחתי עיניים והוא התיישר.
נזכרתי שטיילור אמר שאח שלי חיי.
קמתי מהר לעמידה.
"למה טיילור אמר שאח שלי חיי?" שאלתי לא מבינה ובריאן מביט בי במבט מצטער.
"בריאן!" הזהרתי.
"לא רציתי לספר לך שכדי שלא תפגעי, אח שלך חי, הוא עובד בשביל אריק, אבא שלך יודע מזה" אמר ומנידה את ראשי מצד לצד.
"לא זה לא נכון!" צעקתי.
"אני מצטער תיאה" אמר
"זה לא נכון, ראיתי, קברו אותו, אני ראיתי את החתך בצוואר, אני ראיתי אותו מת!" צעקתי.
"אני מצטער תיאה אבל אח שלך חי!" אמר ודמעות הציפו אותי הוא התקרב והתרחקתי.
"תשאיר אותי לבד בריאן" אמרתי והוא סרק אותי שוב ויצא ללא ברירה.
נפלתי בוכה על הרצפה.
למה?
למה שישקר!
למה שירמה?
למה שיזייף את מותו?!
למה ניק, למה?!
תפסתי בשרשרת מנפצת אותו על הקיר.
לקחתי את התמונות שלי אותו וניפצתי אותה לחלקים.
בכיתי.
כל השנים האלו.
שאין לי אח, הדבר שהכי חשוב לי.
כולם ידעו מזה.
אבא
אריק
דרק
והכי מכולם מייקל.

#פלאשבק#

"אני ידבר על מי שאני רוצה גם עם זה אומר על האח הסתום שלך!"

#סוף פלאשבק#
הוא ידע מזה הוא בחיים.
תפסתי בשערותיי משתגעת מבכי.
הוא ידע את זה.
תפסתי בתמונה שהיה על הרצפה רוצה אותנו מחייכים ומחובקים.
הרמתי אותה וקרעתי אותה לחלקים.
"אני שונאת אותך!" צעקתי שראיתי את התמונה שלו.
לקחתי עוד תמונה וקרעתי לשניים.
נשענתי על הקיר בבכי, שכל החדר כמעט זכוכיות, תמונה קרועה ושרשרת מנופצת.
עייפות נפלה עליי ונרדמתי שעוד כמה דמעות קטנות בורחות להם ומתייבשות על פניי.

נ.מ של בריאן

"אני שונאת אותך!" נשמעה צעקה של תיאה מלמעלה.
כולם הביטו בי ואני בלעתי את רוקי.
"מה נעשה?" שאלתי
"עם ג'ון ומייקל ימשיכו להתאבל על תיאה ולא להמשיך במשימה עוד כמה חודשיים הם כבר היו עובדים שלנו, ואנחנו נקבל את החלק שלהם"! אמר אבי והנהנתי.
שקט נשמע מלמעלה.
"תעלה" אמרה והנהנתי.
עולה במדרגות.
היא בטח שונאת אותי עכשיו.
לא רציתי לפגוע בה!
לא רציתי שתגיד כאב.
לא רציתי שתחשוב שהוא רצה לעזוב אותה.
אני לא יודע למה הוא עזב אבל היא לא תניח לזה.
פתחתי והייתי בהלם שהכל זכוכיות.
תמונות שבורות חלקם קרועות.
התקדמתי בזהירות לתמונה שקרועה לשניים שהייתה הפוכה לרצפה.
תפסתי את שני חלקי התמונה וחיברתי אותה הופך רואה אותה ואת אחיה.
בחיי לא כועסת עליי היא כועסת עליו.
עברתי את מבטי על החדר רואה אותה ליד הקיר רדומה.
התקדמתי אליה.
מרים אותה רואה את הדמעות שלה יבשות.
מניח אותה בעדינות על המיטה ומחסה אותה.
"אל תדאגי תיאה, אני איתך, ניקולס הצטער על היום שעזב אותך, אני מבטיח לך!" אמרתי.
יצאתי מהחדר ואמרתי למנקים לנקות ולהיזהר לא להעיר אותה.
"איך היא?" שאלה אימי
"שברה כל חלק שיש לה עם אח שלה" אמרתי ו היא הנהנה מצטערת.
הסתכלתי על אבי.
"בוא נעשה את זה" אמרתי
"בוא נפיל אותם ואז נציג להם אותה" אמרתי ואבי חייך.
אנחנו נפיל אותם.
ונפיל אותם חזק!

אהבתם?
רוצים המשך?

⭐תעשו הצבעה⭐