נשק זה לא משחק

תמיד הייתי

שתפתי פנים, חישבתי בחדר עם יד על ביטני.
אני צריכה לבדוק.
הלכתי לשירותים פותחת כל מגירה שלפתע אני רואה בדיקת הריון.
מוזר שיהיה לו בחדר, בטח למקרה ו...
אבל עדיין מוזר.
פתחתי אותה עושה את הבדיקה.
עבר חצי שעה

)אני לא יודעת כמה זמן צריך לחכות או אם בכלל אבל תזרמו(

ונגשתי למגירה
"על החיים ועל המוות" אמרתי פותחת אותה ודמעות עלו בעיניי.
הילד שלי, נוצר מאונס!

דמעות פרצו ממני במכה.
הדלת נפתחה וראיתי את בריאן פחדתי והלכתי אחורה.
בריאן הבין יצא ולאחר כמה דקות נכנסה אמו.
רייצ'ל.
"אני כל כך מצטערת תיאה על מה שקרה, בריאן בחיים לא עשה דבר כזה" אמרה מחבקת אותי.
"אני לא מסוגלת" אמרתי והוא הביטה בי מבינה.
"אני לא מסוגלת, הילד שלי נוצר מאונס, רייצ'ל" אמרתי מסתובבת.
"הילד?" שלה לא מבינה.
לקחתי את הבדיקה מראה לה.
"OMG"
אמרה שמה יד על פיה.
דמעות ירדו ממני.
"הוא צריך לדעת" אמרה
"לא!" אמרתי מהר והיא הביטה בי
"אני לא רוצה שילד שלי הוולד מאונס" אמרתי בוכה
"אני חושבת שאת צריכה לדבר על זה עם בריאן" אמרה ופחד עבר בי.
"אל תדאגי אנחנו נהיה בחוץ עם קורה משהו תצעקי" אמרה והנהנתי.
היא יצאה ובריאן נכנס מביט בי.
"לפני שאתה נכנס, תבטיח לי שלא תתקרב אליי הרבה" אמרתי
"מבטיח" אמר יושב בצד השני.
"תיאה אני מצטע-" קטעתי אותו
"אני בהריון" אמרתי שקט תפס את החדר.
"מה?" שאל מופתע
"אני בהריון מאתמול בריאן" אמרתי עם דמעות.
"אני לא יודע מה לומר" אמר
"בריאן אני יודעת שזה קשה, אבל אני לא רוצה ילד שנוצר מאונס, בבקשה" אמרתי והוא הרים את מבטו עליי.
"לא!" צעק
"בבקשה בריאן, אני לא רוצה את זה" אמרתי.
"לא! אני לא אתן לך!" אמר בכעס כמעט צעקה.
"בבקשה בריאן" אמרתי
"לא! אני לא אתן לך להרוג את הילד שלי!" צעק ופערתי עיניים.
הוא שתק לכעס עבר בי.
"אני לא ביקשתי את זה, אתה אנסת אותי, היית חייב לעשות את זה במקום להקשיב שניה, אם רק היית מקשיב היית מבין שאתמול שיברתי על זה שטח שלי פגע בי ובגדתי במייקל שנישקתי אותך בפעם הראשונה, ורציתי לגרום למייקל לקנא לפני חודש שאמרתי לו שאני יוצאת עם דוויד ידיד שלי, אם רק היית מקשיב בריאן, ועכשיו, עכשיו אני בהריון ממך" צעקתי והוא שתק.
"הילד הזה, הילד שלנו נוצר מאוהב בריאן, ואני לא רוצה שהוא ייוולד ככה, שידע את מה שקרה אתמול, אני לא רוצה, אני לא רוצה שיחשוב שזה בסדר, או שאתה כזה, אני לא! אני לא רוצה שהחייה עם התחושה הזאת שאני לא רציתי בזה אותה התכחרת אותי! אוקיי! אני רק רוצה ילד, ילד שנוצר מאהבה לא מאונס, לא ממעשה ללא לרצוני, לא מסבל!" צעקתי והוא שתק.
"אתה לא יודע איך זה לחיות ככה אוקיי, אתה לא יודע!" צעקתי
"איך את יודעת?" שאל בשקט
"כי אני נוצרתי מאונס!" צעקתי עליו בטוחה שגם שמעו את זה בחוץ.
הוא הביט בי והשפיל מבט.
"אני לא רוצה שהוא החייה ככה, אז בבקשה בריאן, בבקשה תיתן לי להפיל את הילד הזה" אמרתי
"לא" אמר
"למה?" צעקתי עם דמעות
"כי הילד הזה לא נוצר מאונס" צעק והבטתי בו לא מבינה.
"מה?" שאלתי
"הילד הזה לא נוצר מאונס, תיאה, הוא נוצר שהסכמת להיות אשתי, אתמול שמתי אמצי זהירות" אמר ולא אמנתי .
"אז הילד שלנו נוצר......?" שאלתי
"מאהבה תיאה הילד שלנו נוצר מאהבה" אמר וחייכתי כל כך שפשוט קפצתי עליו בחיבוק.
"התקרבת אליי" אמר עם חיוך מנשק את שפתיי.
"אני מצטער כל כך על אתמול תיאה, תסלחי לי" אמר מתחנן.
ראיתי את שתי הטבעות עליו.
תפסתי בידו מורידה את הטבעת שלי שמה עליי.
"תבטיח לי שלא תעשה את זה יותר" אמרתי
"מבטיח בנשמתי האחרונה!" אמר
"אז חזרת להיות ארוסתי?" שאל עם תקווה בעיניים.
"לא" אמרתי והוא הוריד אותי לא מבין
"תמיד הייתי ארוסתך" אמרתי מנשקת את שפתיי.