נשק זה לא משחק

את ביקשת לא אני!

הנהנתי בכעס והוא חייך.
הוא התקרב עם סכין ונאנחתי בכעס.
הוא עביר את הסכין על גופי ובפתאום פחדתי.
"אז איך קוראים יפיפייה?" שאל מביט בי ובעלתי את רוקי
"תיאה" אמרתי והוא חייך
"שם יפה" אמר והנהנתי מאט.
"איפה בריאן?" שאלתי ואז הרגשתי סכין.
זעקתי בכאב.
"שקט! אני לא רוצה לשמוע מילה שהיא לא התשובה ששאלתי, מובן" שאל והנהנתי.
"מתי אריק יוצא לסיבוב?" שאל ופערתי את עיניי.
בריאן משתמש בי כדי שאני יגלה לו דברים.
"אני לא יודעת" אמרתי והרגשתי את הסכין נכנסת יותר ונשכתי את שפתיי בכאב.
כדי לא לפלוט צעקה.
"מתי אריק יוצא לסיבוב?" שאל בכעס
"אני לא יודעת" אמרתי
"פעם שלישית וחבל" אמר
"מתי אריק יוצא לסיבוב?" צעק
"אני לא יודעת!" צעקתי והוא סתר לי.
נאבקתי עם הדמעות והוא זז מראה לי את המסך.
רואה אנשים מתקרבים לקבר של אחי שבידיים של יש....
פטישים.
זזתי בכיסא.
"לא!" צעקתי ששמעתי את קול הפטיש.
בכי יצא ממני.
"לא! די! תפסיקו!" צרחתי שהם שוברים את השיש.
"אני יספר הכל, רק תפסיקו!" צעקתי ולפתע הם עצרו.
הבחור חזר.
"את רואה זה לא היה קשה" אמר וירקתי אליו.
הוא מגעיל אותי.
פשוט בן-אדם חולה!
ראשי עף בתנופה לצד מהסטירה שנתן לי.
"מתי אריק יוצא לסיבוב?!" צעק
"אני לא יודעת" צעקתי
הוא זז ואנשים התחילו לשבור.
"אני לא יודעת!" צעקתי מנסה להשתחרר.
האיש עבר מאחורי מרגישה את ידי על צווארי.
"תעיף את הידיים שלך ממני!" צעקתי מעיפה את גופי כדי שיעיף את ידיו.
"תירגעי!" צעק ו עדיין לא נרגעתי.
הרגשתי את השרשרת נתלשת ממני.
"היי! תחזיר לי אותה!" צעקתי
"סתמי את הפה שלך!" צעק
"זה לא מצחיק בריאן!" צעקתי כל כך חזק שאם הוא מחוץ לדלת הוא שומע אותי.
"אמרתי לך לא לצעוק ולא עשית את זה, עכשיו תשלמי" אמר והבטתי בו.
הוא החזיק את השרשרת וניפץ אותה.
בכי לא נשלט יצא ממני.
וכעס עבר בעיניים שלי.
קמתי בבום שהוא הי בהלם והפלתי אותו ומרביצה לו.
נשלפתי אחורה לקיר.
אני יושבת מחבקת את רגליי ובוכה.
בוכה את נשמתי.
אני בוכה על אחי.
ניקולס!

"מר קלאן קורא לך לחדר שלו" נשמע קול.
עטפתי רותי לא זזה.
"גברת סמית' הבוס רוצה אותך בחדר שלו" אמר שנית.
"הוא יכול למות מצדי!" צעקתי והוא סגר את הדלת.
ראיתי את השרשרת מנופצת תפסתי בא וחיבקתי אותה.
"אני מצטערת ניק" בכיתי.
הדלת נפתחה וראיתי את אותו שומר.
"הבוס דורש לראות אותך גברת סמית' " אמר ונאנחתי תפסתי בשרשרת.
"תחליפי פה בגדים ואז תוכלי ללכת לחדרו" אמר פותח חדר נקי.
"אם רק ברשותך להניח את כל הדברים בחוץ "אמר מביט והחזקתי את השרשרת חזק יותר.
התקלחתי, התלבשתי, והלכתי לכיוון החדר של בריאן ש- 2 שומרים שלו איתי.
דפקתי על הדלת.
"כן" נשמע קולו.
פתחתי את הדלת טורקת אותו מול השומרים מסתובבת.
"מה רצית?!" שאלתי בקול קר
"לראות אותך" אמר מתקרב .
עשיתי עצור עם ידי השנייה שלא מחזיקה בשרשרת.
"אל תתקרב אליי" אמרתי בקול כועס והוא עצר.
סורק אותי עוצר על ידי.
"אתה עברת את הגבול בריאן" אמרתי חורקת שיניים
"את ביקשת את זה תיאה לא אני" אמר
"אתה שברת את הקבר שלי אח שלי!" צעקתי הוא בא לדבר אך קטעתי אותו.
"אתה הרסת את השרשרת של אח שלי הביא לי!" צעקתי והוא התקרב.
"אל תתקרב אליי" צעקתי שנית.
הוא תפס בי ונסתי להעיף אותו ממני אך לא הצלחה הוא משך אותי לחיבוק.
נסעתי להעיף אותו.
"תפסיקי!" אמר
"אתה הרסת לי את הדבר הכי חשוב!" אמרתי בוכה
"אני לא!" אמר
"אתה כן" אמרתי מנסה להעיף אותו ממני
"תיאה את ביקשת שאלמד אותך להיות נטול רגשות. אז אני מלמד אותך!" אמר מאבק אותי
"לא היית צריך ככה, לא בדבר היחיד שנשאר לי מאת שלי" אמרתי מנסה להעיף אותי בכוח שנותר לי.
"תיאה-" אמר
"תפסיק כבר! לא היית צריך לעשות את זה תפסיק!" צעקתי אליו ולפתע נשמעתי לנשיקה שלו.
נסתי לשחרר אותו ממני שדמעות יורדות ממני.
הוא התנתק מחבק אותי.
הוא נישק את צווארי שאני מנסה להעיף אותו ממני.
"זה לא היה אמיתי" אמר גורם לי לעצור הכל ולהקשיב שהוא מנשק את צווארי.
"זה היה זיוף, הקבר היה פוטושופ, והשרשרת לא אמתית" אמר והרחקתי אותו בעדינות ממני.
"איך? היא הייתה עליי כל הזמן" אמרתי.
"לא" הניד בראשו
"אתמול בערב הורדתי לך אותה ושמתי לך עותק" אמר מחבק אותי.
"ידעתי כמה היא חשובה לך, ולא רצתי שיקרה לה משהו, ביקשת שאלמד אותך להיות נטולת רגשות תיאה, ברגע שאת לומדת להיות קשה כמו אבן קרח, זה אומר שעברת משהו קשה ואת פשוט בונה חומה כדי להגיד שזה לא קרה והכל בסדר עכשיו אבל את יודעת שזה לא נכון" אמר
וחייכתי מאט.
מחבקת אותו.
"אני מצטער תיאה שגרמתי לך לסבול" אמר והרמתי את מבטי עליו פוגשת את עיניו.
נישקתי את שפתיו.
"זה בסדר בריאן" מלמלתי מחבקת אותו.
ידעתי שהוא לא אפגע בי!