נשק זה לא משחק

פגישה

"אני, אני" נסה להגיד אבי
"אבא כן או לא?" שאלתי שוב
"מצטער מתוקה ידעתי, אבל הכרתם שנתיים ורק אז הוא נכנס לעסק מצטער" אמר וחיבק אותי חיבקתי אותו חזרה.
"זה בסדר אבא" אמרתי נכנסנו שאני מעיפה מבט לקבוצת אנשים שהיו בסלון.
יש לנו בעיה כלכלית אבל אבי סידר את זה אז עכשיו אנחנו מסתדרים מצוין.
קפאתי מאט שראיתי את מר מקליין.
"שלום לך ילדונת" אמר חייכתי מאט
"זה בסדר, אפשר להבין למה את לא רוצה לראות אותי" אמר וישר הורדתי את דבריי.
"את האמת שאני לא רוצה לראות כי אני לא אוהבת להיות באזור סכנה מבקרה, אבל תודה שהחזרת אותי פעל שעברה" אמרתי עם חיוך קטן הוא הציל אותי מהבן מאבן שלו בכל זאת.
"זה בסדר ילדונת" אמר והנהנתי.
"לכי לאכול ואז לחדר" אמר אבי והנהנתי.
הלכתי למטבח חיממתי לי פירה ושניצל.
הוצאתי מהמיקרוגל, לקחתי סכו''ם חברתי לעלות.
"מה את עושה פה כל כך מוקדם ילדונת?" שאל
"קרה משהו אישי בבית ספר" אמרתי
"אני הלך לי" אמרתי בשקט שלפתע דלתי נפתחה וראיתי את שלושתם.
"תיא-" מייקל ניסה לדבר אך קטעתי אותו.
"ביי" אמרתי ועליתי מהר לחדר.
הנחתי את האוכל על השולחן בחדרי ונעלתי מהר את החדר.
הייתי בשקט כדי לשמוע מה קורה מלמטה.
"כוסאמק!" נשמעה צעקה של מייקל ונבעלתי מאט.
"מייקל!" הבציר בו כנראה מר מקליין
"אריק אל תזיין לי את השכל עכשיו, אוקיי!" נשמעה צעקה של מייקל אז קוראים לו אריק.
"תדבר אליי יפה ג'קסון" נשמע קולו של אריק.
"עזוב אותי אריק, הכל בגללך!" אמר בכעס מייקל.
"למה אתה כועס בכלל?" נשמע קול אחר מבוגר יותר משל מייקל יותר דומה לאריק.
"אל תתערב טורי" נשמע קולו של מייקל
"מייקל יציאה ביחד ארבע שנים, שנתיים מהם הוא אתנו" נשמע קול של אבי
"אז מה הבעיה?" שאל הטורי הזה
"הבעיה שפאקינג' נתנתם לי לענות אותם זה מה הבעיה, עכשיו היא שונאת אותי!" צעק.
ישבתי חזרה על יד השולחן מתחילה לאכול.

סיימתי והשארתי על השולחן.
פתחתי את הטלפון רואה תמונה של מייקל ושלי ביחד.

~whatsapp~

דוויד🌊- איפה את תיאה?

בבית, לא מרגישה טוב

בקי💕😘😍- אני לא כונה את זה

דוויד🌊-  גם אני

אני באמת לא מרגישה טוב,
בקי אני מצטערת כל כך
על היום בבקשה תסלחי לי🙏

בקי💕😘😍- סלחתי מהממת שלי, אני יודעת שעובר עליך משהו אני פשוט לא יודעת מה

דוויד🌊-גם אני רוצה לשמוע מזה

אני בסדר רק לא מרגישה טוב נוו.

"תיאה תצטרכי יותר מבסדר כדי לברוח ממני!" נשמעה צעקה.

פתחתי את הדלת מביטים בה ובדוויד והם קצת פוחדים.
"מה אתם עושים פה?" שאלתי
"ג'ון אתה יודע שהבת שלה באה אם ארוך ולא מוכנה להסביר למה?" שאלה מול כולם ונאנחתי בכעס.
"אני יודע למה, תודה על דאגה בקי זה בסדר" אמר
"מה אמרתי" אמרתי מרימה ידיים.
בקי גיחה בזלזול.
"אני לא קונה את זה, אז קדימה!" אמרה והתקדמה.
"אהה וצהריים טובים ג'ון" צעקה בקי לאבי מהחדר.
"צהריים טובים גם לך בקי" ענה וצחקנו.
"אהה הלו אתה נשאר בחוץ היא צריכה להראות לי מה יש לה" אמרה בקי לדוויד.
היא השאירה את דוויד מחוץ לדלת ויושב על מיטה.
"את מבטיחה להיות רגועה?" שאלתי
"כן" ענה אך ידעתי שזה לא יקרה.
הייתי עם הגב עליה והורדתי את היכנס קודם ואז את החולצה הסתובבתי. וצרחה ענקית יצאה מבקי.
"מה קרה?" שאל דוויד מחוץ לדלת
"מה זה מי עשה לך את זה?" שאלה וידעתי שאסור לי לספר שזה מייקל.
"חטפו אותי ועינו אותי, אחד מהתושבים ראה שניסו לחטוף אותי וצלצל למשטרה והם הצילו אותי" אמרתי
"יואו, אני כ''כ מצטערת תיאה לא ידעתי." אמרה והנהנתי.
"אני כבר חוזרת" אמרה והנהנתי היא הלכה לסלון.
דוויד נכנס יראה אותי רק עם הלבשה תחתונה.
"מזה תיאה מה קרה לך?" שאל בלחץ
"נחטפתי ועינו אותי אחד במקרה שמע אותי קורה לעזרה" אמרתי והוא הנהן.
הוא לקח את החלוק ושם עליי.
"מצטערת להפריע אדוני אנשים חשובים ומפחדים, אני צריכים דחוף את ג'ון" נשמע קולה של בקי בכעס.
"מה קרה בקי?" שאל בכעס
"בוא עכשיו ג'ון!" שמעתי את בקי.
בקי היחידה שאבי נתן לה לדבר ככה.
הוא בטח נאנח עכשיו ובא לחדרי.
"אתה יודע שהבת שלך עברה עינויים?" שאלה כמעט צועקת
"בקי!" צעקתי עליה.
"כן בקי אולי זה הזמן שתלכו תיאה צריכה לנוח" אמר אבי.
"בסדר, ביי מהממת שלי" אמרה בקי מחבקת רותי בזהירות.
"ביי תינוקת" אמר דוויד וגיחכתי.
הוא התקרב ללחי שלי ונישק אותה.
הולך מחוץ לחדרי.
"סליחה על ההפרעה, החברים של תיאה, מסובכים" נשמע קול אבי.
"אני יכול לדבר איתה?" נשמע קול של מייקל
"אני לא חושב שהיא רוצה" אמר אבי
"אני הולך לדבר איתה" קבע ונשמע את קול מהספה שאומר שהוא קם.
"מייקל חזור למקום אתה יודע שאסור לך לדבר עם חטופים במקרה וזה לא בביצוע" נשמע קול של אריק.
אמן שלא יבוא.
"זין אריק אני הולך לא מזיז לי" נשמע קול של מייקל.
הדלת נפתחה שאני מביטה בה.
"תיא-" אמר
"אני יוצאת עם דוויד" תירצתי ומשם שקט