נשק זה לא משחק

איך הכל הרוע התחיל

"מה?" שאל בריאן
"אני רוצה תלמד אותי להיות נטולת רגשות, בבקשה" אמרתי
"זה מה שאת רוצה?" שאל
"כן" עניתי
"אבל יש בעיה" אמר
"מה?" שאלתי
"מייקל ואריק מחפשים אותך, אני לא יכול להוציא אותך אפילו עם אחד מהצלפים שלו יבחין בנו" אמר
"מה עושים?" שאל חשבתי
רבתי עם מייקל וברחתי מהבית, השתכרתי ושמשתכרים עושים דברים מסוכנים והמועדון היה ליד גשר.
"יש לי!" אמרתי והוא הביט בי שהמשיך
"אני השתכרתי אתמול, המועדון קרוב לגשר" אמרתי
"נוו" גורם לי להמשיך
"בוא מזייף את מותי, כהתאבדות" אמרתי והוא חייך אליי.
"יפה" אמר ומצמיד אותי אליו.
הרחקתי אותו ממני.
"בתנאי שאתה מלמד אותי להיות נטולת רגשות" אמרתי.
"הכל בשבילך יפה שלי" אמר וחייכתי קפצתי עליו מפילה אותנו על המיטה שאנחנו צוחקים.
"הכל?" שאלתי שאני יושבת על היינו התחתונה.
"הכל!" אמר
"טוב אז אני רוצה" אמרתי והוא הביט בי מוזר, כאילו זה היה סתם משפט.
"גלידה אוראו עם פצפוצים שחורים, לא! פצפוצים צבעוניים ועם סירופ שוקולד" אמרתי עם עיניי גירוי ושמחה נוצצת בעיניי.
"אוקיי תקבלי את זה" אמר וצחקנו.

בריאן הלך לפגישה ואני ירדתי לראות טלוויזיה.
"שלום לך, לא הספקתי להכיר אותך" נשמע קול נשי מבוגר, סובבתי את ראשי רואה את אימו.
היא ישבה לידי.
"היי" אמרתי עם חיוך
"היי" ענתה.
"אני יכולה לשאול אותך שאלה" אמרה והנהנתי.
"הבן שלי עשה לך את זה?" שאלה
"לא! לא! לא! זה לא בריאן זה מייקל אקס שלי" אמרתי והיא הביטה בי מוזר.
"למה שיעשה את זה?" שאלה
"אממ.... אח שלי העסק עם אנשים לא טובים, שהייתי קטנה יותר הייתי בבית ומצאתי את האח שלי עם חתך בצוואר יושב במרפסת, השאירו פתק אבל לא נתנו לי לראות, שפתחתי ראיתי את שם המשפחה של הבחור.
לא מזמן חטפו אותי, הוא חטף אותי ואבא שלו תפעל אותו, הם שמו אותי בחדר רגיל והשאירו אותי שם עד שאבי ישלם את החוב של אחי, הורי לא אמינו שאחי התעסק עם אנשים לא נכונים כי אח של היה ילד טוב ותמיד מתרחק מצרות" אמרתי עם חיוך עצוב שהיא מניפה מבט למעלה אך אני לא מתייחסת.
"אחרי בערך כמה שעות או שעה אני לא זוכרת כמה זמן נעלמתי, אבא שלו החזיר אותי בטיעון שאבי שילם לו, שחזרתי אבא שלי סיפר לי שהם הרגו את אחי, אבא שלי רב בטלפון ושמעתי שם ותוציא אותי מהעסק, הפרעתי לאבי בשיחה ויצא לנו ריב, מסתבר שהוא עובד איתם, רצתי מהבית לא יודעת לאן פשוט רצתי, עליתי על אוטובוס והלכתי לבקר את אחי" אמרתי נסחפת עם הסיפור שדמעות עומדות מעיניי.
"סיפרתי לו הכל, אני אף פעם לא הייתי בקבר לו מאז ההלוויה, לא יכולתי. בדיוק מתי שהלכתי מהקבר הרגשתי שמשהו מחזיק אותי ומשם התעוררתי בחדר הקודם שמפלצת הרגה את אח שלי נכנסה לחדר ולקחה אותי לחדר חשוך עם שומר שלא רואים את הפנים שלו ומשהו עם הגב אליי, אבא שלו הגיע אומר לי שאבא שלי פרש אז חטפו אותי כדי שמדבר איתו שלא התפטר.
לא הבנתי למה הם חטפו אותי, שיתפתי איתם פעולה שיוציאו אותי עם שריטה והודעה לאבי בתנאי שהוא התרחק ממני ומשפחתי.
אחרי שהוא הלך, הבן שלו הציג לי את יד ימינו" אמרתי בקול עם דמעות ודמעה ירדה ממני.
"הוא הציג לי את מייקל, חבר שלי לשעבר, היינו ארבע שנים ביחד, הוא היה אמור להתגייס אבל כולם הדיחו את זה למועד אחר חוץ ממנו הוא לא רצה ובאותו יום בכיתי בוכה הביתה וזה הפעם הראשונה שהרוצח הזה היה בבית שלי. שהצלחתי לברוח לפני שהתפוס אותי רצתי למייקל, סיפרתי שיש אנשים עם נשקים בבית שלי מאיימים על הורי, נשארתי אצלו ובערב חזרתי לבית שלי.
שחזרתי הכל היה שקט וראיתי פתק מאבי שהכל בסדר, שהלכתי לחדר הוא בא ולקח אותי שהפעם הראשונה שנחטפתי." אמרתי עם דמעה יורדת ממני.
"ששמעתי את שמו בחדר החשוך נהרסתי, התחלנו להתווכח ואז הנער שרצח את אחי אמר לו להתחיל, מייקל הסתובב וחזר עם סכין הוא הבטיח לי זה חתך קטן.
הוא חתך אותי ונישק אותי אבל לא הייתי יכולה להעיף אותו כי הייתי קשורה לכיסא.
אחרי הסכין הוא הביא ברזלים שנראים כמו ברגים והכניס לי אותם לגוף ואז עשה עלי איקס עם סכין אחרת, הוא הצטער כל הזמן ואמר לי שהוא אוהב אותי ולא לשכוח את זה, אבל כאב לי יותר מידי.
הוא טיפל בי ושיחרר אותי.
רציתי להרביץ לו אבל לא הייתי יכולה לזוז הדבר היחידי שאמרתי לא זה שאני שונאת אותו, יום למחרת כבר הייתי בבית יכולה ללכת, הלכתי לבית ספר שם הוא הרוצח וחבר שלהם היו שם.
באתי עם ארוך לבית ספר, רבתי עם חברה טובה שלי, עם ידיד שבא לבית ספר על שאני לא מורידה את החולצה אפילו לא קצת, מייקל ראה אותי ובא למקום השקט שאני הולכת אליו בבית ספר.
הוא הצטער כל כך יאמר לי שהוא אוהב אותי אבל אני רק שנאתי אותו. הוא נישק אותי ואני אותו אבל שהוא נגע לי בפצע נזכרתי מי הוא ומה הוא עשה לי, אז העפתי אותו וחזרתי לבית. ששאלתי את אבא שלי אן הוא ידע שמייקל עובד איתם הוא סיפר לי שרק שנתיים מתוך ארבע שנים שאני מכירה אותו.
הכנתי לי אוכל ואז הוא הגיע" אמרתי שדמעות יורדות ממני וכל הבית שקט ויכול לשמוע אותי.
והיא רק מקשיבה.
"ישר ברחתי לחדר, שמעתי צעקות שלו ולא התייחסתי, דיברתי עם חבר שלי וידיד שלי והם פשוט פרצו לבית שכולם שם מדברים, בקי חברה שלי מסוגלת לזה אבל דוויד ידיד שלי רק בא אחריה.
סיפרתי להם שנחטפתי מאנשים רגילים למשהו זיהה אותי והתקשר למשטרה והם הצילו אותי.
מייקל אחר כך עלה לדבר איתי ואיך שהו סלחתי לו.
אחר-כך הגיע חבר טוב שלי" אמרתי שחיות עלה על פניי והיא הביטה בי.
"הוא טס לחו''ל, אחרי שעיקלתי שהוא חזר דרשתי מתנות" אמרתי עם חיוך קטן
"הוא קנה לי למבורגיני, דרשתי סיבוב ואז הוא קנה לי שעורי נהיגה, שמחתי שהוא חזר לעוד מתנה כזאת, הוא תמיד ידע שהרישיון שלי היה החלום שלי" אמרתי והיא הנהנה בחיוך.
"שהחזרנו קראתי לכולם לבוא, מייקל בא לחדרי ואז לוק, זה שם חיבה של לוקאס, זה שטס" אמרתי והיא הנהנה בהבנה.
"הוא חיבק את מייקל לשלום ואז שאל עם הוא וטליה נפרדו" אמרתי
"טליה זאת?" שאלה
"לא ידעתי מי זאת טליה וששאלתי את מייקל הוא לא ענה, בקי ודוייד הגיעו ובקי הבינה שהמצב הסתבך אז עצרה את ההתרגשות שלה, ששאלתי אותה אם היא יודעת מי זאת טליה היא פשוט שתקה והשפילה את הראש, שצעקתי אז מייקל אמר לי מי זאת" אמרתי ויבבה קטנה יצאה ממני.
"טליה היא האמא של הבת של מייקל" אמרתי
"רגע, בת כמה היא?" שאלה
"בת 3" אמרתי עם דמעה
"ואתם הייתם ארבעה שנים ביחד" אמרה והנהנתי היא פערה את פיה ודמעה ירדה ממני.
"ואז רצתי למועדון, השתכרתי משהו ניסה לגעת בי אבל הגנתי על עצמי ואז הכרתי את בריאן" אמרתי וחיוך גדול נמצא על פניי ועיניי שידרו אהבה.
היא חייכה וחיבקה אותי, חיבקתי חזרה.
"אני מצטערת כל כך, לא חשבתי שהסיפור כל כך קשה" אמרה
"זה החיים שלי" אמרתי מוחקת את הדמעות.
"את עדיין אוהבת את מייקל?" שאלה ושתקתי.
כי לשאלה הזאת אין לי תשובה.
את השאלה הזאת אני שואלת את עצמי.
אם אני עדיין אוהבת אותך מייקל!

פרק ארוך יחסית!
אהבתם?
רוצים המשך?

⭐תעשו הצבעה⭐