נשק זה לא משחק

כעס

מניחה אותה בעדינות מחוץ לקופסא.
"אני גמרתי" בריאן צעק וקם.
ראיתי אותו עולה לחדר.
שאני לוקחת מהר את הטבעת שמה עליי.
ועולה לחדרו.
הדלת הייתה פתוחה.
שבריאן מביט עליי.
"היית חייבת להוריד את הטבעת נכון?!" צעק
"לא" אמרתי.
"יש משהו שאת רוצה לספר לי" אמר וסימנתי שלא
"למה לא? הרי אן לא היינו משחקים את המשחק הזה לא הייתי יודע עליך כלום" צעק
"מה יש לדעת?" שאלתי
"הכל! למה הורדת את הטבעת!" צעק
"למה?!" שאל שנית.
"תיאה!" קרא בכעס.
"כי ככה אוקיי. אתה יודע יפה מאוד כמה אח שלי חשוב לי! אוקיי" צעקתי אליו.
"הבנתי, אח שלך יותר חשוב לך ממני" אמר
"לא, זה לא ככה" אמרתי
"זה כן ככה!" צעק
"אתה יודע מה!" צעקתי והוא הביט בי.
"אם ככה אתה חשוב, תשמור את הטבעת אצלך, במלא השרשרת יותר חשובה" אמרתי בזלזול והורדתי את הטבעת שהוא מביט בי לא מאמין.
הדבקתי אותה על החזה שלו והלכתי לשירותים טורקת את הדלת ובוכה.
שניה לאחר מכן נשמע טריקת דלת ושקט.
הוא הלך.

אף אחד לא עלה לדבר איתי וטוב שכך.
ישבתי על מיטה מחזיקה בשרשרת.
הלכתי לאמבטיה.
שמה את השרשרת מביטה בידי, מצטערת על הריב שלנו.
נשמע דלת נסגרת.
הוא חזר.
פתחתי את החדר והופתעתי שראיתי שהוא מנשק משהי.
דמעות ירדו מעיניי.
חזרתי לאמבטיה עם טריקת דלת שהתעורר שזאת אני.
נעלתי את השירותים.
לוקחת את את המראה הקטנה והמרובעת וחותכת את ידי קרוב לוריד שלי.
"תיאה תפתחי" נשמע קול של בריאן שהוא מנסה לפתוח.
"תיאה תפתחי אני לא צוחק" נשמע שום קולו.
"אני שונאת אותך!" צעקתי ומפה הכל נהיה מעורפל ושוב עולם שחור נגלה.

"או התעוררת, את בסדר?" נשמע קולו של בריאן שפתחתי את עיניי.
ראיתי את ידי חבושה ודמעות יבשות על פניי.
ואת הוריו ליד הדלת.
"דאגתי כל-כך" אמר מתקרב לנשיקה אך העפתי אותו עם היד הבריאה שלי.
"תשאירו אותנו לבד" אמר והוריו יצאו.
הדלת נסגרה יישר צעקתי אליו
"מה אתה חושב שאתה עושה?" הוא בא לומר משהו אך קטעתי אותו.
"שאתה יכול לצעוק עליי, לריב איתי, ואז לחזור עם איזו זונה אחת ואחרי שאני התעלפתי פתאום אני ישכח את הכל?!" צעקתי אליו.
"אני מצטער" אמר מביט בי עם חרטה על פניו
"זה לא עוזר לי" אמרתי מביטה בו בכעס.
הוא התקרב אך זזתי.
"אל תגע בי" אמרתי
"תיאה" מילמל
"לא! אין תיאה! אני חוזרת למשפחה שלי אותה תתרחק ממני" אמרתי
"ממש לא!" אמר
"מ-" נקטעתי על ידו
"אני אוהב אותך, את הורדת את הטבעת וכעסתי, השתכרתי והבאתי אותה לפה, אני מצטער, תסלחי לי" אמר טוב לידי.
הסתכלתי על ידי רואה את הטבעת עליי.
"בבקשה אני אוהב אותך תיאה, בחיים לא אהבתי משהי אחרת כמוך" אמר
החזקתי בטבעת שהיא עדיין עליי.
"אני מצטער בריאן, אתה פגעת בי וכעסת עליי על משהו שאתה יודע שהוא החיים שלי" אמרתי מורידה את הטבעת.
"אני מצטער תיאה. בבקשה אל תעשי את זה" אמר שאני שמה את הטבעת אצלו ביד.
"תבטיח לי משהו" אמרתי
"כל דבר" אמר
"אל תיתן את הטבעת הזאת לאף אחת, שאם אוכל לסלוח לך אבוא וישים אותה" אמרתי וחיוך עצוב עלה על פניו.
סגרתי את ידו על הטבעת והצמדתי את ידו לבטנו.
"עכשיו היא שלך" אמרתי והוא הנהן

בערב

נשארתי בבית של בריאן ללא בררה, אסור שידעו שאני חיה.
בריאן לא נותן לי לישון בחדר אחר, רק איתו.
נכנסתי למיטה שבריאן לידי.
שאני עם גב אליו.
"לילה טוב פרינסס" אמר
"לילה טוב" אמרתי מחסה את עצמי ומניחה את ראשי על כרית.
סופסוף הצלחתי להירדם.

"למה, שיקרת לכולם תיאה, למה שיקרת לי תיאה למה!" נשמע צעקות של ניקולס
"לא שיקרתי ניק" אמרתי
"כן שיקרת תיאה, הכל בגללך" אמר
"לא נכון" אמרתי
"הכל בגללך תיאה, בגללך אני מת, בגללך" נשמע צעקה של ניקולס וקמתי בקפיצה.
אני מזיעה והתנשפות שלי קשה.
הרגשתי מגע על כפתי והעפתי מבט מהר לכתף.
"מה קרה תיאה? רוצה לספר לי?" שאל והנדתי שלא.
"סליחה שהערתי אותך" אמרתי
"זה בסדר" אמר
"תחזרי לישון" אמר ונתק נשיקה למצחי.
שהיה בדרך להסתובב לצד השני.
"תוכל לחבק אותי רק" אמרתי והוא הנהן.
התקרבתי אליו והוא חיבק אותי.
נשמותיי נרגעו ולאט לאט נרדמתי.
וניק לא הופיע שם.

קמתי שאין אף אחד במיטה.
קמתי מתקלחת לובשת ג'ינס וגופייה שחורה, כפכפים וירדתי למטה.
רואה אנשים בסלון, החלטתי לא להיכנס ונכנסתי למבטח.
לקחתי כוס מים ושתיתי.
עליתי חזרה לחדרו של בריאן יושב על מיטה חושבת על אתמול.
הוא היה בשבילי שהייתי צריכה אותו.
שון קרא לי ללכת לחדר האפור שם פגשתי את ריי.
הוא הציב לי מטרות.
בריאן נכנס וישב.
לא הסתכלתי עליו הרבה ועד ריי אמר.
"עכשיו שהסברתי לך את המסלול, תבחרי אקדח" אמר פותח את הנשקים שבקיר.
"בחרת?" שאל
"כן" אמרתי
"איזו?" שאל שלחתי את ידי.
ותפסתי באקדח היחיד והכסוף.
האקדח הנישואים של בריאן עשה.
האקדח הכסוף
האקדח עם הטבעת!