נשק זה לא משחק

מכתב עזיבה

"רוצח" מלמלתי.
הוא הביט בי שאני מסתגלת עליו בשנאה.
לקחתי כרית וזרקתי אליו.
"לך מפה!" צעקתי בוכה שהוא לא זז רק מביט בי.
"לך מפה" צעקתי שנית זורקת עליו עוד כריות.
"לך מפה רוצח!" צעקתי זורקת עליו כל דבר אפשרי.
נפלתי על המיטה בבכי.
"לך מפה, בריאן צא מפה, עוף לי מהחיים" צעקתי לכרית.
הרמתי את מבטי שהוא מביט בי לא זז.
"תצא לי מהחיים, אני לא רוצה לראות אותך פה, אני שונאת אותך רוצח!" צעקתי בוכה.
נפלתי שוב על המיטה בוכה.
"תלך מפה, בבקשה תלך מפה" אמרתי בוכה.
"אני שונאת אותך בריאן" אמרתי
"אני כל כך מצטער תיאה" נשמע קולו ואז עזב את החדר.
אף אחד לא נכנס לחדר.
לקחתי דף ו התחלתי לרשום לבריאן.
אני הולכת לעזוב.
הלילה.
קיפלתי את הדף ומכניסה למכתב ורושמת את שמי עליו.
מכניסה את חלק מבגדיי למזוודה.
כמה שטרות שהיה לי לפני.
אני לא יחזור למשפחתי.
אני לא יכולה להיפגע.
לא שוב!

סגרתי את המזוודה מתלבטת עם להזין את המכתב.
לבסוף שמה אותו על המיטה.
פתחתי את דלת החדר.
רואה את בריאן מדבר עם טיילור במרפסת שהוילון מסתיר את הכל אבל אפשר לראות.
עברתי את הסלון, מתקדמת לדלת פותחת אותה.
"להתראות בריאן" אמרתי לעצמי.
ויתרתי סוגרת את הדלת אחריי.
נוסעת לצפון.
מזכירה שם חדר ויושנת שם.

נ.מ של בריאן

אני רצחתי את הבן שלי!
יצאתי מהחדר שיש עלי כמה זכוכיות ובצדק.
מגיע לי!
ירשתי למטה הולך למטבח לוקח את האלכוהול הכי חזק שיש בבית ליושב במרפסת.
שותה.
היא שונאת אותי!
טיילור נכנס למרפסת שאני מעיף מבט בו.
"מה?!" שאלתי
"אתה בסדר?" שאל את השאלה הכי מפגרת שיכולה להיות כרגע.
"כן, כמעט נישקתי את ארוסתי, הפלתי אותה שהיא בהריון, הבן שלי מת בגללי, כן טיילור הכל בסדר" אמרתי בזלזול שותה שלוק ארוך.
"אני דואג לך, בריאן, לא היית צריך לכעוס ככה" אמר והבטי בו.
"באמת שאני לא צריך לדאוג, זוכר את טלי טיילור, זוכר" הזכרתי לו.

טלי הייתה ידידה טובה שלי, היא פיתחה רגשות אליי וטיילור היה מאוהב בה.
הוא לא קיבל את זה טוב יפגע בטלי כל פעם וכבר הגיע למצב שטלי פשוט לא שרדה את המכות שלו ונפטרה.

"זה היה טעות, בריאן, הייתי בתקופה של סמים" אמר
"יופי לי!" אמרתי בכעס
"עזוב אותי טיילור, אין לי כוח לדבר עכשיו" אמרתי לאחר שתיקה.
"אני חושב שתרצה לשמוע" אמר והבעתי בו בסימן שאלה.
"הילד שהיה אצל תיאה, זה לא הבן שלך" אמר
"מה?!" שאלתי כמעט בצעקה.
"שבדקו אותו אתה כאב היית 4% אז רציתי לדעת אם זה חבר לה לשעבר" אמר מחפש את שמו.
"מייקל?" שאלתי
"כן, כאב הוא יצא 99.21" אמר ופערתי עיניים.
הרגתי את הבן של מייקל.
"זה לא עוזר לי" אמרתי והוא הביט בי לא מבין.
"עדין הרגתי את הבן שלה" אמרתי
הוא הביט בי מצטער.
"אוו תחסוך לי את זה, זה הגיע לי" אמרתי שותה.
"אוקיי" אמר מושך כתפיים
"הלכתי לישון" אמר יוצא הסתכלתי על הנוף.
"אני כל כך מצטער תיאה" אמרתי יוצא מהמרפסת נרדם על הספה יודע שהיא למעלה והיא לא רוצה אותי לידה.
אני ידבר איתה על מה שטיילור אמר לי מחר.

קמתי עם שקים בעיניים.
לריב איתה עושה לי רע.
יותר מידי רע!
עליתי אל החדר פותח אותו רואה את המיטה מסודרת.
הרמתי גבה בסימן שאלה.
הולך לשירותים- ריקים.
ראיתי הכל מסודר.
הנעליים הבגדים.
רגע הנעליים.
אני מביט רואה רק את שלי.
רק שאני לא חושב שזה נכון.
אני ממהר לארוך פותח אותו בשתי ידיי מתפלל שאני טועה.
רואה את בגדיי ומעט בגדיה.
סגרתי מסתובב מביט בכל החדר.
"היא עזבה!" אמרתי ממשיך להביט ונעצר על מכתב שיש על המיטה שלא ראיתי מקודם.
התקדמתי למכתב במהירות.
מרים את המכתב ואת הדבר היחידי שאני רואה את שמה על המכתב.
המכתב ממנה.
מתיאה!

אהבתם?

רוצים המשך?

⭐תעשו הצבעה⭐