נשק זה לא משחק

ארוחה/ צעקות/ מקנא

דם התחיל לרתוח.
התקשחתי כמו אבן.
ראו את הורידים לי מרוב עצבים.
אחזתי במזלג להסכים בחוזקה מביט באחי שמחייך.
"קוראים לה ג'ניפר" אמר ובשנייה הזאת פצצת הרגעה נפלה עליי.
"באמת? איפה היא? למה היא לא פה?" שאלה אמי בשמחה.
"היא לא יכלה לבוא, אחות שלה מבקרת אותה אחרי 3 שנים שלא ראו את אחת השנייה, חשבתי לתת לה זמן איכות עם אחותה" אמר מחייך.
אבי הנהן והיא הסכימה איתו.
היו עוד כמה שאלות אך לא כל כך מדאיגות.
סימנו לאכול והוריי לקחו את תיאה לדבר.
שאני וטיילור רבים בסלון.
"למה אמרת לי לא לדבר על אחיה בריאן?" שאל
"היא נפגעה ממנו טיילור עדיף שלא!" אמרתי
"אהה אוקיי" אמר וישב מחייך
"מה אתה מחייך?!" שאלתי לא מבין
"למה אתה חושב שהיא תחזור אליך הפעם בריאן?" שאל והרמתי גבה.
"איך היא חזרה אליך בדיוק?" שאל
"לאן אתה חותר טיילור?" שאלתי מקווץ' גבות
"אני לא מצליח להבין איך היא סלחה לך בריאן, אתה אנסת אותה, ענת אותה, הרגת את הבן שלה, בגדת בה, אני באמת לא מבין בריאן איך היא סלחה לך?!" אמר
"היא אוהבת אותי" אמרתי
"יש משהו שהיא לא מספרת בריאן, אתה באת אליה ואמרת שהבן שלה לא שלך ו היא פשוט סלחה לך לא נשמע הגיוני" אמר ויש בזה משהו.
"למה אתה חושב שהיא מסתירה ממני משהו?" שאלתי
"לא יודע זה פשוט לא הגיוני" אמר לכעס תפס בי שפשוט יגיד מה שהוא רוצה להגיד למה סתם להגיד אחר-כך יש לזה השלכות.
"למה טיילור?" שאלתי כמעט צועק.
"לא הגיוני שהיא סלחה לך" אמר
"למה? בגלל שהיא אוהבת אותי ולא אותך טיילור, למה זה לא הגיוני?" צעקתי את מה שאני חושב.
"זה לא הגיוני אחרי כל מה שעשית לה היא פשוט ככה סולחת לך בלי כלום רק בגלל שהיא אוהבת אותך" צעק
"מקנא?" שאלתי צועק

נ.מ.של תיאה

יצאתי לבחוץ עם הוריו של בריאן, מדברים.
"בריאן אוהב אותך אני יודע את זה" אמר אביו והבטי בו לא מבינה.
"הוא הרג שומר כדי לדעת איפה את ואיים על אמו ואחיו, הוא דאג לשלומך כל כך שבגלל שלא נתנתי לו מידע מסוים עשה את זזה, כנראה את ה א משה של הבן שלי" אמר והנהנתי מחייכת מאט.
בריאן, הרג משהו, ועוד חף מפשע, בגללי.
"יש משהו שאני לא מבינה" אמרה אמו והבענו בה.
"איך סלחת כל כך מהר לבריאן שהרג את התינוק שלך?" שאלה והשפלתי מבט.
"אני אוהבת את בריאן וסלחתי לו רק בגלל דבר אחד, אני שונאת את מייקל ואני רוצה שהילדים שלי לא היו ממנו אלא ממי שאני באמת אוהבת" אמרתי והנהנו.
אחרי כמה דיבורים קטנים
"שנכנס?" שאל אביו והנהנתי.
הלכנו לדלת ופתחתי אותה שהוריו מאחוריי.
"מקנא?" ראיתי את בריאן צועק
"לא!, אני בכלל לא מקנא, אני לא יודע איך היא ברחה לך אבל אני לא חושב שהיא תסלח לך אם היא תדע שאח שלה בחיים וידעת מזה" נשמע צעקה של טיילור.
"מה?!" מלמלתי וכולם הביטו בי ושקט נפל על החדר.