נשק זה לא משחק

מעשה ללא רצון

"אוקיי" מילמל ריי והתקדם.
לא הסתכלתי על בריאן.
שלא יחייך.
התקדמתי עם ריי שעמדתי המידה מסוימת.
"תתחילי" אמר ואני מתחילה לירות.
סיימתי לירות וריי בא
"כל הכבוד הצלחת" אמר וחייכתי.
הוא חייך מאט ועבר לשלב הבא.
השלב הזה זה שלב שבא מאחור משהו שאתה צריך להרוג.
"תתחילי" אמר והתחלתי.
היו 5 אנשים מולי ואחד ומאחוריי.
יריתי בארבע וברביעי ברגל. הסתובבתי מהר לראות איפה הבחור מאחורה ויריתי בו, סובבתי את מבטי ויריתי לאחרון.
"יפה אבל אני חושב שתצטרכי 2 אקדחים" אמר והנהנתי.
חזרתי לאקדחים ואף אחד לא המצא מוצא חיי בעיניי.
"אממ.... אין עוד אקדחים?" שאלתי
"לא" אמר ונאנחתי באתי לקחת את השחור עד שלפתע בריאן עצר אותנו.
"הבאתי לך משהו" אמר רואה קופסא.
התקדמתי לבריאן פותחת, רואה אקדח דומה לכסוף.
חייכתי ולקחתי.
"תודה" אמרתי והוא הנהן בחיוך.
חזרתי לריי שאמר לעשות את המסלול שוב.
יריתי בארבעה ואז הסתובבתי 90° שכך ידיי לצדדים.
אני יורה באיש מצד שמאל ומצד ימין מהר כל כך.
סיימתי וריי מחא כפיים.
חייכתי.
"מה עכשיו?" שאלתי
"אין כלום, תנוחי, מחר בריאן ייקח אותך לאזור הצלפים" אמר והנהנתי עם מאט חיוך.
אני לא שוכחת מה קרה עם בריאן.
אבל אני גם לא שוכחת איך בריאן התנהג אתמול.
החזרתי את האקדחים ויצאתי מהחדר אחרי שאמרתי לריי להתראות.

נכנסתי לחדר מחליפה בגדים ויורדת למטה.
שבת היום אז כולם בבית.
התקדמתי למרפסת יושבת שם.
מסתכלת על הנוף ומחייכת.
משהו נכנס למרפסת וראיתי את טיילור.

"היי" אמר
"היי" אמרתי
"מזל טוב" אמר עם חיוך שיושב מולי.
"על מה?" שאלתי עם מבט מבולבל
"על הנישואין" אמר
"לא, חזרתי לבריאן את הטבעת" אמרתי והוא התיישר
"מה למה?" שאל
"אתמול היית במשחק נכון?" שאלתי והוא הנהן
"אני לא מבין את ענית על השאלות כאילו בגדת בבריאן" אמר
"לא, לא, לא" אמרתי מוחקת והוא הביט בי לא מבין
"התאהבתי- בגלל בריאן
שיקרתי- כי זייפתי את מותי.
קפצתי למים- מן הסתם הייתי בבריכה
בגדתי- אני לא בטוחה בזה, כי באותו יום רבתי אם האקס שלי ואז הכרתי את בריאן ו...
הייתי עם משהו כדי לגרום קנאה למשהו אחר- שגיליתי שאקס שלי עובד בשביל אנשים מסוכנים ועם האיש שרצח את אימי , לא רציתי שהתקרב אליי כי הוא גם עינה אותי, אבל הוא תמיד ניסה שאסלח לו אבל שרצה שנחזור שיקרתי לו שאני יוצאת עם ידיד טוב שלי.
המשחק מחמיר- זה בגלל שזה באמת החמיר, בריאן חשב שאני מדברת עליו מה שלא היה נכון, טוב רק הראשון שהתאהבתי
רימיתי את האוהבים שליש כי לא סיפרתי להם שאני חיה אולי גם רימיתי בטאקי.
והאחרון זה היה הבן-אדם הכי חשוב לך פגע בך- זה אח שלי" אמרתי עם דמעה והוא התקרב מוחק אותה.
"למה את לא אומרת את זה לבריאן?" אמרתי.
"ניסיתי אבל הוא כל הזמן צעק עליי על זה שבחרתי בטבעת ולא בשרשרת, הוא יודע שזה הכי חשוב לי, אחר כך הטבעת, הטבעת היא סתם תכשיט שמסמל משהו, אני לא צריכה שהוא מסמל משהו שאני יודעת, אבל השרשרת, היא חשובה לי כי אין לי את אח שלי, אני לא יודעת מה היא מסמלת, כי רבנו לפני שהוא מת ואני מצטערת שלא סיימתי את זה בדבר טוב" אמרתי שדמעות יורדות מעיניי.
הוא הביט בי קצת בהלם למשך אותי לחיבוק.
התנתקתי מהחיבוק וניגבתי את הדמעות.
"אתמול רבנו והחזרתי לו את הטבעת, הייתי בשירותים ואז הוא הגיע אז יצאתי כדי להסביר לו הכל, אבל ראיתי אותו עם משהי, אז חזרתי לשירותים" אמרתי והוא הנהן.
"תראי" אמר
"לבריאות הכי לשוב אצלו זה אמון, מספיק שאתה מקלקל את זה פעם אחת, אי אפשר לזכות שוב, פגעת באמון של בריאן ואני לא בטוח שתקבלי הזדמנות שניה, הוא גם פגע בך אבל אם תעמדי שניה במקום שלו, תראי מה שהוא ראה, את כרגע הדבר הכי חשוב לו, שאת הורדת את הטבעת ה מרגיש בשבילו כמו הייסורים, ועוד אתם משחקים משחק שבריאן חושב שמדובר בו, לא היית מה שהוא עכשיו היה עושה?" שאל והנהנתי משפילה מבט.
"צודק אני אלך לדבר איתו" אמרתי קמה והוא הנהן.
"בהצלחה" אמר ויצאתי.
רואה את בריאן מסתכל עליי.
ובלעתי את רוקי שלא יחשוב שעשינו משהו לא נכון.
עליתי מהר שאני קרובה עליו.
"ברי..." באתי להגיד עד שבריאן תפס בידי מושך אותי לחדר.
נועל מעיף אותנו על המיטה.
"בריאן מה יש?" שאלתי מנסה לקום.
"את רק שלי, לא של אך אחד" אמר מביט בי וראיתי שהוא לא רואה בעיניים.
"בריאן תיתן לי לקום" אמרתי מנסה עד שהוא מצמיד את ידי למיטה בכאב.
"בבקשה" מלמלתי בקול בכי.
"אני ילמד אותך לקח, את רק שלי" אמר מנשק את צווארי.
ניסיתי להשתחרר.
"בריאן, תפסיק" זה כמעט הייתה צעקה והוא נתן לי סתירה.
"שתקי!" אמר מוריד את חולצתי
"בריאן תפסיק בבקשה" אמרתי שהוא מוריד את בגדיי
"בריאן" מלמלתי בכאב שעשה מה שעשה.
דמעות ירדו ממני ללא הפסקה.
בריאן נרדם ואני רצתי לאמבטיה נועלת בוכה את נשמתי שעדיין אין עליי כלום.
אני לא מאמינה לבריאן עשה את זה.
הוא אנס אותי!

אהבתם?
רוצים המשך?

⭐תעשו הצבעה⭐