נשק זה לא משחק

חיפוש אחריה(מי שעלה לו)

שלום בריאן,
אם אתה קורא את זה, זה אומר שעזבתי.
פגעתי בי בריאן, ופגעתי בי כל כך חזק שאני לא רוצה להיות לידך.
אני לא יודעת מה זה כעס שאני מדברת עם אחיך, אתה אונס אותי או מפיל אותי שאני בהריון.
תבין בריאן, גרמת לי לחוות חוויות מדהימות אבל גם מאוד מזהזות.
אני לא חוזרת למשפחה שלי, אני לא רוצה לפגע, לא שוב.
עזבתי למקום אחר.
אני רוצה להתחיל מחדש בלי סיבוכים.
אני לא רוצה שתחפש אותי בריאן, לא בקרוב ולא מאוחר יותר.
הקשר שלנו נותק, ואני מנחשת שאתה מבין למה.
אתה הרגת את הילד שלי.
הילד שלנו, בריאן.
ואין על זה חמלה.
לא הפעם!
אמרתי לך שאני שונאת אותך בגלל הדבר הזה.
וכן בריאן אני שונאת אותך, אבל האהבה שלי אליך יותר גדולה מהשינאה שלי אליך, אבל זה לא ישנה את מה שעשית בריאן, כל הכמות אהבה שיש בעולם לא אוכל לסלוח לך שהרגת את הבן שלי.
אין לך למה לחפש אותי כי אני מתכוונת להמשיך הלאה, עם משהו אחר ולהקים משפחה.
אני מבקשת ממך לא לידע את משפחתי שאני בחיים, אני לא רוצה בזה.
אני יודעת שאתה פגוע עכשיו, כועס, מאוכזב, אבל כלום לא ישנה את ההחלטה שלי בריאן.
ההחלטה שלי היא לפתוח חיים מחדש, בלי עבריינים.
אני יודעת שלא נעים לשמוע את זה נכון.
אני רוצה לפתוח דף חדש עם בעל רגיל ונורמלי עם עבודה נורמלית שאוהב אותי ויכבד אותי ואני אותו ושלא יפגע בי.
מצטערת בריאן.
אבל תבטיח לי דבר אחד לפני שאתה מוחק אותי מהחיים שלך,
תבטיח לי שאם אתה בריאן שהתאהבתי בו ואם יש בך את הצד הזה שאוהב אותי.
אל תחפש אותי ותעבור הלאה בריאן.
בבקשה ממך אל תחפש אותי בריאן.

לשלום, תיאה.

דמעה ירדה מעיניי.
לבשתי עלי חליפה מכובדת.
מסתכל על המכתב בהתלבטות, שם את המכתב בכיס הפנימי של המעיל.
ויוצא מהחדר, הולך לעבר חדר אבי.
דפקתי על הדלת ששמעתי את קולו של אבי באישור להכנס פתחתי את הדלת.
רואה כמה אנשים חשובים.
נכנסתי לחדר עם ראש מורם.
התקרב לקודקוד השולחן שם אבי ישב, בגלל שהוא החליט על הכל.
קירבתי את פי לאוזנו, לוחש לו.
"איפה נמצאים האקרים שלנו?" שאלתי והוא הביט בי לא מבין.
"הסביר אחר-כך" אמר והנהן.
הוא לקח דף שכולם מסתכלים עלינו.
הוא הושיט לי אותו, באתי לקחת אך הוא הוזיז את ידו אחורה, הסתכלתי על עיניו.
"למה?" שאל ונאנחתי.
הוצאתי מהכיס הפנימי של המעיל את המכתב של תיאה מראה את השורה שהיא אמרה שהיא עזבה.
נעצתי בו את מבטי שיביא לי כבר.
"למה אתה לא מניח לה?" שאל לא מבין.
"אתה רוצה שננעל את השיחה כאן?" שאלתי חורק שיניים מסתכל על כולם.
"כן" אמר מחזיק בנייר ונאנחתע בכעס.
"כי מן הסתם היא אמורה להיות אישתי" אמרתי והוא הנהן.
"נוו?" אמר
"אני אוהב אותה" אמרתי וחלקם נראו בהלם.
"ו....?" שאל
"אתה יודע מה, לא צריך!" אמרתי מסתובב בכעס.
ראיתי שהוא לא עומד להתרט.
ראיתי את השומר של הדלת מביט בי.
משכתי אותו אליי חוטף לו את האקדח מצמיד אותו לראשו מסובב אותי אל אבי.
"עכשיו אני יכול?" שאלתי לאבי מחייך משעשוע.
"אז כן?" שאל
"לא" אמר
"אני ארה" אמרתי מזהיר הוא הרים גבה
"אתה מאיים אליי?" שאל
"אני רק מבקש יפה, אתה פשוט מקשה עליי" אמרתי
"אתה מביא, כן או לא?" שאלתי בכעס ובקור
"לא, אותה לא תירה בו, רייצ'ל בבית וגם טיילור" אמר ונאנחתי בכעס מעיף את האקדח לאחור מחזיק בראשו של השומר ומסובב אותו.
מפיל אותו על הרצפה.
"הנה" אמרתי שאני רואה את גופו של השומר על הרצפה ללא רוח חיים.
כולם הביטו בי לא מאמין, והסתכלו על אבי כאילו צריך לתת לי עונש.
"אתה יודע מה ההשלחות?" שאל מביט בי מאט מודאג.
"מהם?" אהבתי לגרום לו להזכיר מה אני הולך לסבול.
"12 שעות היסורים" אמר
"כן, ומי בדיוק יעשה את זה?" שאלתי מרים גבה.
"אל תזלזל בי בריאן!" אמר אבי קם עצבני בא אליי.
התקרבתי אליו שאנחנו קרובים.
"לעולם לא זילזלתי בך אבא! ועכשיו יש גבול! אתה לא רוצה לעזור לי אין בעיה אני בטוח שאריק אשמח עם אני יבקר אצלו" אמרתי ואבי נראה בהלם.
"או שאתה מביא לי ואני יקבל את העונש אחר כך או שאני הולך והורג כל מי שמתקרב אליי ולא אכפת לי עם זאת אמא או טיילור" אמרתי בקול קר וניצוץ דאגה חלף על עיניו של אבי.
"זהר במילים שלך בריאן אני בשניה יכול להרוס לך את החיים" אמר מביט בי בכעס.
"אז תביא לי את הדף רק, מה ביקשתי" אמרתי מביט בו.
"אני לא נותן מידע ככה סתם בריאן תן לי סיבה מוצדקת למה לתן לך" אמר בכעס.
והדם רתח אצלי.
"רוצה לדעת למה אני צריך למצוא אותה!" צעקתי מביט בו.
"כי היא פאקינג עזבה והיא לא יודעת שאני לא האבא של הילד שמת לה, אז אתה מוכן להביא לי הדף מזדיין הזה ולחזור לפגישה שלך" צעקתי כל כך חזק שאמי וטיילור נכנסו בלי הודעה.
"מה קרה בריאן?" שאלה אימי.
"כלום!" סיננתי.
אבי מעולם לא ראה אותי עצבני ככה.
הוא היה בהלם ותפס בנייר עם המידע מציג אותו מקופל מולי.
תפסתי בנייר העצבים ויוצא מהחדר בתריקה.
יוצא מהבית נכנס למכונית נובע לכתובת.

פתחתי את הדלת השחורה, רואה בית ריק בלי רהיט רגיל, נראה נטוש לגמרי.
יורדתי למרתף הסתובבתי ואז נפתחה בקיר דלת מתכת לא יודע מה זה אבל זה מאוד משוכלל.
נכנסתי רואה מלא אקרים ורואה משרד למעלה.
אני מחליט לעלות למשרד.
פתחתי את הדלת הזכוכית שאני מתקדם לשולחן מעץ שבצד השני שלו יושב לו מנהל של האקרים שעובדים אצל אבי.
"אני צריך שתמצא לי משני ומהר" אמרתי
"מה תרצה אדון קלאן" אמר
"תמצאו לי את תיאה סמית' הכי מהר שתוכלו" אמרתי ו הוא הנהן.
הוא שלך הודעה ולא צפיות משתי דקות נשלח לי כתובת המלון היא נמצאת בו כרגע.
יצאתי משם נכנס למכונית ונוסע לעבר תיאה.
איך אני יגיד לה שזה לא הבן שלי.
איך אני יגיד לה שבעצם שהבן שלה שמת ממנו.
ממייקל!