נשק זה לא משחק

לטוב ולרע

"מה?" שאל
"אני יוצאת עם דוויד" אמרתי
שיט! נזכרתי הוא יכול להרוג אותו על יבוא לו.
"ממתי?" שאל
"משנפרדת ממני" אמרתי
"ישר ברחת למשהו אחר" אמר בכעס.
"לא זה את-" ניסיתי להגיד
"אני לא מאמין לך את נישקת אותי, למה נישקתי אותי?" שאל מתקרב והתרחקתי.
"תתרחק מייקל, וזה קרה בטעות" אמרתי
"יכול להיות זה היה טעות אלא עם את עדיין אוהבת אותי ונמשכת אליי, ואוהבת אותי" אמר מתקרב ואני עושה צעד אחורה.
"מייקל אני מבקשת ממך תתרחק ממני" אמרתי שהוא קרוב עליי והמיטה כבר מאחורי.
"תעני לי על השאלה ואני יעזוב אותך" אמר
והנהנתי.
לפתע צליל בהלה יצאה ממני שנפלתי כל המיטה ומייקל מעליי.
"את אוהבת אותי?" שאל

"אני מחכה" אמר שהוא קרוב לשפתיי.
"אני לא יודעת מייקל" השתתקתי
"את" אמר ונשק לצווארי
"בטוחה" נשק לסנטרי
"שאת" ניק מעל חזי
"לא" נישק את מצחי
"אוהבת" אמר מנשק את אפי הקטן
"אותי?" שאל מרפרף על שפתיי.
נוגע לא נוגע.
הוא תמיד יודע שהשתגעתי מזה.
נאנחתי בכעס.
עברתי את ידיי במהירות אל סביב עורפו והצמדתי אותו לנשיקה.
דמעות ירדו ממני.
והוא התנתק.
"למה את בוכה תיאה?" שאל לא מבין ובדאגה מוצפת בעיניו.
"אני אוהבת אותך" אמרתי בוכה.
"אני לעזאזל אוהבת אותך" אמרתי מנסה לדחוף אותו ממני אך הוא מחבק אותי.
"אני גם אוהב אותך תיאה ומצטערת על הכל" אמר והנהנתי לחיבוקו.
הוא נישק את שפתיי והפיל אותנו שנית על המיטה מעיך ממנו את החולצה שאני מעבירה את ידי בעורו הנעים.
בעור שמשגע לי את החושים.
בעור שאני מכורה לגעת.
בו.
בבחור משגע אותי לטוב ולרע.
מייקל.

פרק קצר יודעת....
אהבתם?
רוצים המשך?

⭐תעשו הצבעה⭐