עבור 10 ימים
היום אנחנו חוזרים מירח הדבש.
בחילות תוקפות אותי כל פעם.
בריאן נסע לכיוון הבית ואני יושבת לצד הנהג.
אני מסתכלת בחלון עם חיוך ומחשבות לא קטנות.
"אני אוהב אותך" קולו של בריאן ניתק אותי מהמחשבות, סובבתי את ראשי וחייכתי.
"גם אני אותך בריאן" אמרתי
"על מה את חושבת?" שאל
"על טלי" אמרתי חלק את האמת אני גם מודאגת לגבי הבחילות שלי.
"הכל יהיה בסדר" אמר מניח יד על ירכי והנהנתי.
הנחתי את הראש על הנשענת ועצמתי עיניים.פתחתי עיניים שיש על פניי, רואה את בריאן.
"הגענו" אמר והנהנתי.
יצאתי מהמכונית מנסה קצת להתרפס על עצמי.
הרגשתי נפילה ובריאן החזיק אותי, אומר לעובדים שלו לקחת את הדברים.
בריאן הרים אותי.
"תשני יפה שלי הכל בסדר" אמר ועצמתי עיניים שוב.קמתי שטלי מלטפת את פניי ייקח לי זמן לקרוא לה אמא זה לא משהו שאפשר בשנייה לעשות את זה.
"היי" אמרתי והיא הביטה בי והתיישרה
"היי" אמרה וחייכה
"איך היה?" שאלה
"כיף" אמרתי עם חיוך
"אני שמחה בשבילך" אמרה עם חיוך והנהנתי.
"אממ.... שכבנו" אמרתי מחכה לתשובה שלה.
"זה בסדר, את כבר ילדה גדולה את יודעת מה את עושה" אמר וחייכתי חיבקתי אותה.
נשמעה דפיקה בדלת ועברנו את מבטנו לדלת.
"תיאה, היום יש אירוע של העבודה שלי, אנחנו נלך לשם, אוקיי? אריק מתחיל לעבד את החלקים שלו השגנו חלק קטן אבל עדין" אמר והנהנתי.
הוא יצא וטלי הסתכלה עליי.
"למה את רוצה להפיל אותם?" שאלה לא מבינה.
"אבדתי הכל בגללם" אמרתי והוא התקרבה
"מה הם עשו לך" אמרה
"הם הרגו את אחי, שהוא בעצם אחי החורג, הן זייפו את מותו, החזיקו בהוריי, החזיקו בי פעמיים עינו אותי והפרידו ביני לבין מייקל" אמרתי עם דמעה והוא רק חיבקה אותי.טלי עזבה את החדר, התקלחתי והתלבשתי.
עם עקביים שחורים, התאפרתי לא שמתי את שרשרת של אחי.
שמה את הטבעת הנישואים ויורדת למטה.
רואה את בראיין עם טיילור וטלי והוריו חכמה אנשים שאני לא מזהה.
בריאן התקדם.
"למה לבשת קצר?" שאל
"כי חם" אמרתי עם חיוך קטן והוא הביט בי מנדנד בראשו.
"מה לא יפה?" שאלתי מרימה גבה
"הכל יפה עלייך תיאה, אבל אל תחשבי שאני יוותר לך פעם הבאה" אמר והנהנתי מחייכת נושקת קטנה לשפתיו.
"אוקיי" אמרתי.
נכנסנו למכונית שאני ליד בריאן.
"אני רעבה" הודיתי והוא הביט בי מחייך טיפה.
הוא הוציא שוקולד מהתא שיש במכונית זה מן מקרר קטן.
"תודה" אמרתי ונתנתי נשיקה בלחי.
"מה זה היה" אמר שנתנתי ביס.
הבטי בו לא מבינה.
"מה זה היה?" שאל מסמן על הלחי.
"אוף איתך" אמרתי מנשקת נשיקה קטנה לשפתיי.
"יותר טוב" אמר עם חיוך
"יופי אז אני רוצה עוד שוקולד" אמרתי והוא הביט בי והנהן שראה שאני רצינית.
הוא הביא לי מביט בי מוזר.
"מה אתה מסתכל אני רעבה לא אכלתי מאז שעזבנו" אמרתי והוא הנהן מבין.
"הגענו" אמר בריאן והוזזתי את ראשי מחזו ופתחתי את החגורה.
יוצאת מהמכונית שבריאן נצמד אליי.
נכנסנו ועצרתי את בריאן מ להמשיך ללכת.
"הם כאן?" שאלתי שהוא הבין שאני מתכוונת על אריק והעובדים שלו.
"לא" אמר והנהנתי ממשיכה להתקדם.
ישבנו לאחד השולחנות.
לחצתי כמעט לכולם ידיים.
ישבתי ובריאן עלה לבמה.
"אני שמח שהכרנו לרגע שכזה, היום הצלחנו לקחת שטח אומנם חלק קטן אבל זה סימן לניצחון לנו" אמר לכולם הרימו כוסות
"אני רוצה להרים לשתי דברים, אחד על זה שניצחנו ועל האישה שהפכה את חיי" אמר מביט בי וחייכתי.
"תיאה" אמר הוא סימן לי לעלות לבמה.
קמתי שהרגשתי את הבטן מתהפכת.
התקדמתי למדרגות עליתי אותם.
עומדת ליד בריאן שהוא מוזג לי ששולחן קטן מולנו.
"לחיי העובדה והחיים" אמר בריאן מרים את ידו וכולם אחריו.
הרמתי את ידי
"לחיים" אמרו כולם שותים, כיוונתי את הכוס לפי והרגשתי שהאוכל עולה לי.
הנחתי את הכוס בטריקה על השולחן שבריאן עוזב את המשקה לא מבין.
אני רצה למדרגות יורדת אותם במהירות מעיפה מבט על אולם רואה את כל המביאים אליי.
רואה שירותים.
רצתי אליהם לא אכפת לי שרואים אותי, שמסתכלים עליי.
אני צריכה להקיא.
פתחתי את דלת השירותים פותחת ת'תא הראשון שנגעתי בו, סוגרת את הת'א ופולטת הכל לאסלה.
"תיאה?" קולו של בריאן נשמע
הרגשתי שוב את ההרגשה והקאתי.
"תיאה, הכל בסדר?!" אמר שומעת את פתיחת התאים.
הוא הגיע לשלי מנסה לפתוח.
"תיאה, הכל בסדר, תפתחי לי" אמר
"לא בריאן לך מפה אתה לא צריך לשמוע את זה" אמרתי.
"תיאה תפתח-" לא שמעתי כי הקאתי שוב.
"כוסאמק תיאה תפתחי לי!" צעק
ניסיתי להרים את שערי והמשכתי להקיא.
הדלת נפתחה לצד הנגדי.
הוא שבר אותה.
הוא הביט בי רואה אותי על הרצפה מקיאה.
"מה קרה? למה את מקיאה?" שאל
"לא יודעת יכול להיות השוקולד?" אמרתי מנסה לשכנע אותי יותר מאשר אותו.
"תיאה" אזהיר
שתקתי
"תיאה!" צעק שנית באזהרה ובכעס.
הרגשת הקאה הציפה אותי שוב והקאתי לתוך האסלה.
"אני בהריון בריאן" הפלתי פצצה.
"את מה?" שאל בריאן לא מבין
"בהריון" אמרתי והוא ירד אליי אוסף את שערי.
"למה לא אמרת לי?" שאל
"היה הרבה סיבות" אמרתי
"כמו מה למשל?" שאל
"צעיר מידי, לא רוצה ילדים, תעזוב אותי" אמרתי את השלושה העיקריים.
הוא חיבק אותי.
"אני לעולם לא יעזוב אותך תיאה את האישה שלי אותך אני אוהב ואני מאושר שאת האמא של הילד שלי" אמר בשמחה וחייכתי.
הם ריססו פה.
בריאן ניקה את פניי והוציא אותי מהשירותים מוביל אותי לבחוץ, עצרתי.
"לא בריאן זה חשוב לך אני רוצה להישאר" אמרתי והוא הנהן
"כל מה שתרצי" אמר וחייכתי מאט.
ישבתי שהרבה מבטים בי ומתלחששים.
בריאן עלה לבמה.
"אני מצטער על הבעיה אבל-" הוא שתק שראה את ג'ייקוב מעשן בשולחן.
הוא ירד בקפיצה מהבמה והולך לג'ייקוב תופס בסיגריה ומפיל אותה ודורך אליה.
"אתה לא מעשן כאן!" אמר
"למה לא?" שאל
"כי ככה החלטתי" אמר בריאן
"על הזין שלי" אמר ג'ייקוב לא מבין מה יש לבריאן ומוציא סיגריה.
בריאן תפס בקופסא וזרק לפח תפס בסיגריה ודרך.
"מה יש לך אחי?" שאל בכעס קם
"אין לעשן!" אמר
"אני לא יודע מה עובר עליך אבל זה לא אומר שאני צריך לסבול" אמר ג'ייקוב ראיתי את העצבים של בריאן עולים לפי שראו את הוורידים שלו.
בריאן תפס בצווארו של ג'ייקוב מרין אותו באוויר.
"אין לעשן!" אמר בריאן מסנן בכעס.
"מובן?!" שאל בריאן וג'ייקוב הנהן והוא עזב אותו שג'ייקוב מעסה את צווארו.
"מה קרה לו?" שאל וכל משפחתו מביטים בו לא מבינים.
באתי להגיד משהו אך קולו של בריאן קטע אותי ולא נתן לי לדבר.
"סליחה על זה, תיהנו, תשמחו. אין לעשן פה, מי שרוצה רק בחוץ יש פה משני בהריון ואני לא מסכן אף תינוק, ברור?" אמר בריאן
"כן" אמרו כולם.
בריאן חזר לשולחן שג'ייקוב הבין.
"מה הבעיה שלך לא יכולת להגיד שיש משהי בהריון פשוט" אמר עצבני
"זה לא סתם משהי" אמר בריאן ואני קמה נצמדת ליד בריאן שמה יד על הבטן.
"אההההה" צעקה רייצ'ל וליאו מנסה להשתיק אותה.
"אני סבתא" אמרה עם דמעה
חייכתי
"גם אני" אמרה טלי.
חיבקתי את בריאן
"אנחנו הורים" אמרתי
"את אמא" אמר
"ואתה אבא" אמרתי והתנשקנו
YOU ARE READING
נשק זה לא משחק
Actionשם המשפחה שלו נפלט פה ושם ברחוב החשוך, אף אחד לא רוצה להסתבך איתו, אף אחד לא רוצה לפגוש אותו, אף אחד לא יודע את שמו הפרטי ואם אתה יודעה סימן שאתה בצרה צרורה שלא תוכל לצאת ממנה. קוראים לי תיאה סמית' בחורה פשוטה שיער חום ועיניים חומות, רזה, עקשנית, וכ...