נשק זה לא משחק

בחירה

קמתי לעוד בוקר עם בריאן, שמחה מתמיד.
עליתי עליו ונישקתי את שפתיו ארוכות.
הרגשתי את ידיו על מותניי מצמידות אותי אליו.
"בוקר טוב" מלמלתי לתוך הנשיקה
"בוקר טוב" אמר.
התחבקנו, התנשקנו לפעמיים עד שנשמע דפיקות.
"כן" אמר בריאן שעוד מביט בי.
"הכל מסוכן בוס כמו שביקשת" אמר וסגר אחריו את הדלת.
בריאן קם ממני מתלבש.
"תתלבשי, זאת הפתעה" אמר וקמתי מתלבשת בטייץ' שחור, גופייה שחורה ומעיל עור שחור.
בריאן תפס אותי, מתקדם לעבר חדר נעול.
הוא פותח אותו וחדר גדול, אפור ומואר נמצא מולי.
נכנסנו שהוא לוקח אותי לקיר שהיה סמוך לדלת.
לחץ על משהו ובקיר נחשף מלא כלי מלחמה.
"מעכשיו שאת איתי לנצח תצטרכי ללמוד להגן עליך" אמר והנהנתי.
"רק טעית משהו" אמרתי והוא הביט בי מבולבל
"את איתי לנצח" אמרתי
"באמת?" שאל בשעשוע
"כן"
"תבחרי" אמר אמר והנהנתי.
שלחתי את ידי לאקדח הכסוף שהיה.
"נוו" אמרתי.
הוא תפס באקדח מוציא את המחסנית שאני קצת בפחד, בכל זאת אקדח.
מכניס את אצבעותיו למחסנית, ירד על ברך.
"בריאן מה יש לך?" שאלתי לא מבינה מה הוא מנסה לעשות.
שיוציא כבר את הכדור וזהו!
"תיאה סמית' האם תוכלי להפוך אותי לאיש הכי מאושר על פני כדור הארץ ותהפכי לתיאה קלאן?" שאל ופערתי את עיניי שמה יד על פי.
הוא מוציא מה מחסנית טבעת.
הוא הביט בי באושר.
בתקווה.
במבט אוהב.
הייתי בהלם.
הוא חיכה קצת פתחתי את פי כדי לומר.

...."

אהבתם?
רוצים המשך?

⭐תעשו הצבעה⭐